מרגישה שחנוק לי כאן,רוצה לברוח מהארץ,כל כך הרבה,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
זכרונות מכאיבים יש כאן,אין לי כלום כאן יותר,איבדתי כבר הכל, המחשבה הזאת עולה שוב אחרי שנפרדתי מהחבר שראיתי כבר שיש תקוה לבניית תא משפחתי נוסף והכל התמוסס תכננתי לנסוע אחרי הגירושים לעזוב כאן,אבל נשארתי בלי כסף,ואני מרגישה שאני , לא מצליחה להחזיק מעמד פה. המשפחה שאין,הילד מרחוק,כלום לא מחבר אותי לפה.
משפחה .? חברים טובים? שיעזרו בקליטה? בנחיתה? בהתאקלמות? יכול להיות רעיון לא רע באם כן. וכומבן שגם שם להמשיך בטיפול הנפשי והרגשי. לפעמים בריחה מוצלחת למקום חדש יכולה לסייע. משנה מקום משנה מזל.
אופיר כמו שכתבתי לכתם אני לא מאמינה שמשנה מקום משנה מזל הרי שהכאב בא איתנו לכל מקום שאנו נברח אליו... דמעה
יש משפחה אבל לא בקשר איתם,והם בארצות הברית,אני רוצה לנסוע למזרח, לא מושך אותי בכלל ארצות הברית,אני יותר בקטע של חיפוש עצמי,בריחה,לא יודעת רק יודעת שנחנקת פה,שהכל מזכיר,שהכל מכאיב המזרח מאוד מושך אותי התרבות, המסתוריות, ולגבי טיפול אני לא מתכוונת לטפל שם לא נפשי, ולא רגשי,
כתם יקרה מניסיון כואב שלי הפתגם משנה מקום משנה מזל פשוט לא נכון..הכאב רודף אותנו לכל מקום כי אנו נושאים אותו בתוכנו איתנו. נדמה לפעמים שלברוח..להתרחק זה לטובה אבל בעצם זה רק משאיר אותנו לבד יותר. נכון שפה בארץ את מוקפת בזכרונות כואבים אבל את גם מוקפת באנשים שאכפת להם ממך, וכשאת נופלת כאן יש מי שמרים אותך. אם תסעי רחוק מי יהיה שם בשבילך כשתיפלי? תחשבי שוב על החלטתך. מחבקת דמעה
קראתי את מה שכתבת לי דמעה,ואין לי תשובה אפילו, יודעת רק שחייבת לצאת מכאן,חייבתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת אם אני אמשיך להיות פה אני לא אחזיק מעמד. צריכה שקט,צריכה להתרחק מכולם,
כתם יקרה אל תברחי...הבריחה לא עוזרת...הכל נשאר אותו הדבר בפנים.... שמי לך מטרה עבור עצמך...לצאת...לטייל....לבדוק ולהעניק לעצמך... מטרות בחיים טובות וחשובות... ומגיע לך אידה
