למה כל כך קשה לשבת במסעדה ולראות אנשים אוכלים?

למה כל כך קשה לשמוע על אוכל? הייתי היום עם חברות שלי במסעדה חגגנו יום הולדת חלקן הזמינו אוכל חלק גדול מהזמן דיברו על אוכל ועל תזונה נכונה מזל שלא הזמנתי כלום לאכול אחרת הייתי בטוח מקיאה את הכל היה לי כל כך קשה לשבת שם מצד אחד רציתי לברוח מכל זה - לא לראות אוכל, לא לשמוע על אוכל אבל מצד שני היה לי גם כל כך חשוב להישאר עם החברות שלי אז באיזשהו שלב עשיתי פסק זמן וברחתי לשירותים כל זה עשה לי צמרמורות ובחילות איומות מדי פעם הרגשתי שאני ממש הולכת עוד מעט להקיא עד עכשיו יש לי בחילות זה מתסכל שדבר שהייתי אמורה להנות ממנו הופך לכזאת התנסות קשה ובמקום לרצות לאכול נכון אחרי השיחה על תזונה נכונה בא לי להכניס את עצמי לצום של שבוע-שבועיים או כמה שלא יהיה גם ככה בשבוע האחרון התחלתי לאכול כמויות יותר נורמליות של אוכל והייתי על סף לפנות אחורה ולהפסיק לאכול כמעט לגמרי כי כל פעם שאני מתחילה לאכול קצת יותר אני נבהלת מעצמי, מרגישה גועל עצמי ומאוד ניסיתי להגיד לעצמי שזה בסדר לאכול, שאני לא אוכלת יותר מדי אבל עכשיו זה נראה לי כבר בלתי אפשרי לשכנע את עצמי שזה בסדר לאכול כלומר בהיגיון ברור שאני מבינה שזה טוב לאכול אבל מבחינת ההרגשה האוכל שוב הופך לסיוט שצריך לברוח ממנו כמה שיותר רחוק

כשבעלי יסע (הוא נוסע בעוד שבוע לחודשיים למיזרח) אני רוצה לטהר את הבית לרוקן את המקרר ואת כל ארונות המטבח מהאוכל להוציא ולזרוק את הכללללללללללללללללללללללללללללל להשאיר רק נס קפה, סוכר, חלב, דיאט קולה ואולי קצת מלפפונים חמוצים וזהווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

שחף יקרה קודם כל אני גאה בך שנשארת עם החברות במסעדה למרות הקושי הגדול..זה דרש הרבה כוחוות..ובקשר לפנטזיה החדשה..אני מאוד מקוה שהיא תשאר בגדר פנטזיה בלבד...תנסי לברר על עצמך מה האוכל מסמל..גם אצלי למשל אוכל הוא לא רק אוכל אלא מסמל המון דברים אחרים. אולי אם תצליחי להבין מה המשמעות הריגשית של להפסיק לאכול תוכלי להתחיל לחפש פיתרונות של יסכנו את בריאותך. אולי הרצון הזה להפסיק לאכול בא ממקום של למרוד..אולי ממקום של צורך בשליטה..לא יודעת..מקוה שבינתיים תמשיכי לשמור על עצמך..את יקרה לי.. דמעה

היי שחף איזה כוח שליטה עצמית , ואיזו נחישות , של.....לא לגעת באוכל , למרות המחיר היקר והכואב שאת משלמת עבור השליטה הזו , אני יודעת שאולי זה נשמע לא טוב מה שאני אומרת , וזה בא דווקא מהמקום שאני כן הייתי רוצה שלי תהיה שליטה עליו , אצלי זה בדיוק הפוך , אין לי שום שליטה , כל הפרעות האכילה שלי , גרמו לי להתרחק מהחברות שלי , שאוהבות ללכת לאכול בחוץ, ואני אף פעם לא יכולתי שלא להזמין , האוכל עבורי הוא בריחה , אל תפגעי בעצמך עם הפנטזיה הזו , הלוואי והייתי חזקה ונחושה כמוך , זו הפנטזיה שלי . חתולת אשפתות

ואני תוהה באיזו זכות יש לי לדבר? הרי "השליטה" הזאת היא הייתה החיים שלי המרכעות כי לא היו לי חיים שם לשבת עם חברות לראות אותן אוכלות לאכול לפעמים איתן זאת משמעות החיים לשבת לאכות לצחוק ולחיות מסתבר שאוכל בסופו של דבר שווה חיים.... והמאבק קשה והוא יומיומי והוא שעה שעה ודקה דקה ופעם חלמתי על המקררים הריקים והקיבה הריקה והגשמתי את החלום אני ניצחתי הייתי חולה, חולה קשה אחרי זה הוגדרתי כרונית ניצחתי סרבתי לאכול אז מה שלא עמדתי על הרגלים?! אז מה שסחבו אותי בכסא גלגלים?! אז מה שהזינו אותי דרך זונדה?! אז מה שכל החיים הייתי בבתי חולים?! אני הגשמתי "פנטזיה"! אני הייתי אנה אמיתית!!! הפטנזיה שלי היום היא לחיות עוד יום של אכילה עוד יום של עמידה בתפריט וזאת כבר לא פנטזיה זאת מציאות שמגשימה את עצמה לאט לאט חבל לי שעוד רואים ברזון כוח ושליטה גם אני לפעמים רואה את זה ואני עדיין נאבקת בקולות אני לא בריאה אני בתחילת הדרך להחלמה... אבל אני נהנת להיאבק בקולות האלה ולנצח אותם אני נהנת שאני מצליחה לאכול אני נהנת לשבת עם חברות ולאכול אני נהנת לדעת שתזונה נכונה זה אורך חיים נכון אני נהנת אז מה שעליתי במשקל? אז מה? שחזון העצמות כבר לא באמת חזון יש כל כך הרבה מעבר.... הלוואי ותראי את זה כבר...

כן עדיין פנטזיה , וכן אני עדיין מייחלת ליום הזה שאת כבר נמצאת בו , והלוואוי שלא ירחק היום ואוכל להיות במקום הזה , הלוואי . חתולת אשפתות

אתמול הייתי מוצפת והיה לי מאוד קשה היום קצת נרגעתי נשארו רק סרידים מהפנטזיה לא מתכוונת להפסיק לאכול ולא תמיד אני מרגישה ככה במסעדות הרבה פעמים אני כן מצליחה לאכול ולהנות מהאוכל ו... ילדונת, בקשר לרזור אומנם את עלית במשקל, אבל כדי להגיע למשקל "הגבוה" שלך אני צריכה להוריד עוד איזה 5 קילו ואני לא ממש מנסה לעשות את זה