החקירה שלי מחררררררררר

אתן מאמינות? כי אני ממש לא! צלצלה היום החוקרת ביקשה שאגיע היום ,טבל למדתי אז קבענו למחר על הבוקר ב-9. אלוהיםםםםםםםם אני משקשקת, מפחדת , בלחץ הסטרי אמרה לי לקחת בחשבון שזה יקח הרבה זמן כי היא רוצה שנדבר כמו שצריך על הכל. כולם לוחצים עליי פה להיות בטוחה בעצמי, אמרתי בתוקפנות שיעזבו אותי. אני לא אהיה בטוחה בדברים רק בגללם. צלצלתי למרכז סיוע, כל היום ניסיתי להשיג תעורכת דין, היא לא שם,השארתי הודעות, ביקשתי שישיגו אותה כי זה דחוף להיום. מקווה שהיא תוכל לבוא כי אני לא רוצה מישהי שאני לא מכירה. הצילו הצילו הלב מתהפך הכל כואב הפחד חונק רוצה לחזור אחורה בזמן לשכוח שכל זה קיים להעלם מכאן לברוח מן האימה למה זה קרה? למה הוא פגע? מדוע לא תן לי לגדול כמו כל ילדה רגילה האם אלוהים שומר על האיש עם הכיפה

קודם כל אתייחס לשיר שלך, קראתי אותו ... ונצבט לי הלב. על זה בדיוק אני חושבת ביממה האחרונה... ....... לא, הוא לא ישמור על האיש עם הכיפה. האיש עם הכיפה ... עשה עבירה. עברה חמורה עד מאוד. הוא ישמור על אותה ילדה תמימה- שהיתה ללא הגנה ושלווה. מתוקה, תנסי לצלצל אליה כל הזמן עד שתתפסי אותה, חשוב שהיא תהיה שם- במיוחד מחר- בחקירה. אני.... האמת, גם לא ממש מעכלת. תמיד אני נזכרת בימים הראשונים שלך כאן... ועד עכשיו.. תקופה קצרה- ודרך ע-נ-ק-ית. כואבת.. כואבת נורא.. אבל - למרות הכל- את בדרך הנכונה. האמיני בעצמך. תמשיכי להילחם על מה שלקחו לך בילדות. ....ואני גאה בך. אין לך מושג עד כמה. את - הגיבורה שלי! ואני איתך... מתפללת שתעבירי את זה בשלום - ומחזיקה לך אצבעות - גם של הידיים - וגם של הרגליים.. ענבלור

לב יקרה הינה זה מגיע.... אין לי ספק את תעברי זאת.... מי בכל זאת יהיה איתך? מי יתמוך? האם הטפלת תלווה אותך? מקווה שיחזרו אלייך ממרכז הסיוע... אני מתארת לעצמי (ומקווה) שיהיו רגישים כלפייך בכל זאת החקירה שלך היא תוספת לתביעה נגדו....והם ישמחו לכל פיסת מידע מפלילה.... יש הרבה ראיות נגדו.... אני בטוחה שיעבור בסדר...שאת תיהיה בסדר... לבי איתך היום ובמיוחד מחר בהצלחה אידה

אני אעבור את זה השאלה היא איךךךךךךךך? חזרו אליי מהמרכז סיוע, תהיה איתי מישהי שאני לא מכירה,לצערי לא העורכת דין שהייתי איתה בקשר וכל כך סמכתי עליה. נראה לי שאבקש ממנה לא לבוא בסוף, כי אני גם ככה לא מכירה אותה ויהיה לי לא נעים שעוד מישהי זרה תהיה ותשמע את הגועל. אבל לפחות היא צלצלה אליי והרגיעה אותי קצת עכשיו(העורכת דין) ההורים שלי באים איתי בכל מקרה, אבל כמובן לא יכנסו איתי, אני גם לא רוצה שיהיו כשאספר הכל. למטפלת שלי אין מושג שאני הולכת מחר היא יודעת רק שאמורים לקרוא לי בקרוב. רציתי לבוא אליה היום בבוקר ,אבל היא אמרה לי שנראה לה שעדיף שלא אפסיד לימודים ושלא אפגע בשגרה שלי יותר. אבל אם אחליט שכן היא משאירה לי שעה פתוחה. בקיצר בסוף לא היה לי נעים ולא צלצלתי שאבוא, הלכתי ללימודים כמו מפגרת. אם רק הייתי יודעת שאקבל את הטלפון היום בטוח שהייתי הולכת למטפלת ומפסידה לימודים. אבל עכשיו זה כבר אבוד לגמריייי. שיווו אלוהייים, זה עוד מעט אני חושבת שאמותתתת עד אז או לפחות אשתגעעע אמאל'ה מה עושים? איך עוברים את זה? איך אעבור את הלילה הזה? איך אעבור את מחר? כולם בטוחים שאני לבדי אצליח להרשיע אותו, העובדות הסוציאליות כל המשפחה, ואני בעצמי לא בטוחה בכל מה שקרה אז איך אצליח להרשיע אותו? איך תגידי לי?

אל תתני להם לשבור אותך, רק את יודעת מה באמת קרה. היית חזקה עד עכשיו ואני בטוחה שתעברי את זה בשלום המון המון בהצלחה