דיברתי עם אמא שלי ...

אמרתי לה - אמא, אני עוברת דירה, לא טוב לי בבית, יש אנשים שאני לא אוהבת לראות.. שאני לא רוצה לראות....ואת כבר יודעת למה. ואם את רוצה שאני ישב איתך.. אם זה לדבר .. לצחוק ... לאכל.. , אז לא איתו. אם את רוצה אותו - אותי לא תראי. אני יכולה לקחת אוכל ...ולשבת בחדר... "לא מפריע לי". דיי, נמאס לי - ולא טוב לי. והיא השיבה: את יודעת כמה אני אוהבת, ואת הכי חשובה לי מכולם כאן. הלוואי ויכולתי להוציא אותו מהבית.. לאיפה אני יכולה להעיף אותו ..עכשיו.. כשהתינוק הולך לעבור ניתוח... כשהם לא עובדים. ענבל, אני אוהבת אותך יותר מכול, אבל גם הוא הבן שלי.. ואני יודעת שאת לא יכולה לראות אותו ,, ואני אעשה הכל כדי שלך יהיה טוב. אומר להם שעד סוף השנה הם לא יהיו כאן. ובשבתות.. אני מוכנה בשבילך לצאת .. ולא להיות כאן... כל שבת נסע למקום אחר... אפילו לדודים בנתניה נגיע.... רק שלך יהיה טוב. ושבוע הבא- אמורים להגיע אלינו אורחים.. אם הם לא יגיעו- לא נשאר כאן. אם הם יגיעו... אין ברירה, נאלץ להשאר.. =כשיש אורחים- לא מפריע לי ... כי אני איתם כל הזמן= הייתי עצובה כל כך שאת היית בחדר לבד... והתפללתי שתצאי מהחדר.. שתשבי לאכל איתי . ואת הצלחת הראשונה - מזגתי לך. . . היתה לי תקווה שתצאי .. דואגת לך. לא יכולה לראות אותך במצב בזה. את ילדתי הקטנה. את תשארי איתי תמיד. . . מגיע לך רק טוב. ויהיה לך את הטוב הזה. אני יוציא אותו ... כשאני אראה שהם סוף סוף יתחילו להרוויח קצת כסף. אל תדאגי. ....חיבקה ונישקה אותי. ודמעות היו לה בעיניים. ...וגם לי. לא בכיתי. הייתי חזקה. אם כי נקרע ליבי... ...אני מבינה אותה. הוא גם הבן שלה, היא שונאת אותו על מה שעשה. אבל יותר מכל היא חושבת על הנכדים הקטנים שלה... רק עליהם היא חושבת. ..היא נבהלת כשאני אומרת לה שאני יצא מהבית. .... נראה עד מתי זה יחזיק, ואם אצטרך... אעשה "ריענון" לדברים שלי.

ענברי חמודה עושה רושם שאמא שלך אשה חמה ומאוד אוהבת אותך , היא אפילו סובלת איתך ביחד , וסובלת את המצב הקיים בבית עכשיו , תראי כמה שהיא מוכנה לעשות למענך , רק כדי שיהיה לך יותר קל , הלוואי שאמא שלי היתה דואגת לי מחצית מזה הייתי אומרת דיינו . את רואה שגם היא אומרת לך שמגיע לך רק טוב ? אני שמחה , שעם כל הכאב שלך את מצליחה גם להבין את הקושי שלה , ואת הכאב שלה , בכל מקרה אני מאמינה שהשיחה הזו גרמה לקירוב נוסף בינכן , ואולי גם גרמה לך להבין שהיא אתך , ורוצה רק טובתך . אני גאה בך על ששוחחת איתה על הכל , ומקווה שלא יעבור עוד הרבה זמן , ואולי דברים יתחילו להסתדר לך , לפחות פה , במקום הזה שהוא לא פחות חשוב בשבילך . שבוע נפלא שיהיה לך חתולת אשפתות

אמרתי לה שסיפרתי לגיסתי. אמרתי לה שאני לא חושבת שאני זו שצריכה להיות בעונש. אמרתי לה : "להשכיר את הדירה ..ובכסף הזה.. לעזור למניאק ומשפחתו, " - היא אמרה לי שהיא הציעה את זה לאמא שלי כבר .. לפני כמה זמן. אמרה לי שהיא ואמא שלי יעשו ה-כ-ל כדי שיהיה לי בסדר. אמרתי לה .. אני יכולה לפוצץ הכל.. וללכת למשטרה- למשפט - ולהוציא כסף ממנו.. ושהוא ישב בכלא. נמאס לי .. נהרסו לי כל החיים בגללו.. אני בדכאונות כל הזמן, אני חושבת על "להתאבד". היא אמרה לי שהיא יכולה לארגן לי טיסה לחו"ל.. טיול לנקות את הראש. אמרתי לה .. אני מוכנה - למה לא ... אבל שתהיה בטוחה שאני לא יחזור ב"היי" ... ושהכל יחזור להיות טוב. יש לי להמשיך טיפולים עוד הרבה זמן.. ההחלמה ארוכה. והכאב בלב ..הולך וגובר. אמרה לי שאמא שלי כל הזמן מדברת איתה בטלפון..ואומרת שהיא דואגת לי , ושהמצב הנפשי שלי נהיה יותר קשה, כל הזמן אני בחדר.. והיא בקושי רואה אותי... וכולן.. דואגות לי. הן יחשבו יותר ברצינות מה יעשו הלאה . המצב הזה לא ישאר כמו שהיה . . . . ותוך כדי שיחה איתה... אני לאט לאט מתחילה להקל... שזה קרה.. שזה קורה... שזה לא בחלום (כן, אני עדיין חושבת שאני חולמת ת'כל). שאלו הם החיים... נדפקו... ועכשיו הגיעה העת לתקן מה שנהרס.... ...עדיין, לא מאמינה. (למרות שכל כך הרבה צובטים אותי) תודה לך פנינה יקרה, דיי לסבל הזה!!!! באמת נמאס כבר. כמה אפשר?????????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

ריגשת אותי מאד... כל הכבוד לך על כל מה שאת עושה למען עצמך... למען מציאת מקום טוב יותר עבור עצמך הן בבית והן בעולם. גאה בך ומחזקת אותך להמשך הדרך. וכמו שסיכמנו זה לא קל אבל שווה כל מאמץ וכל רגע. מחזבקת...

על הכל מחזבקת ... :-)