דיברתי עם אמא שלי ...

אמרתי לה - אמא, אני עוברת דירה, לא טוב לי בבית, יש אנשים שאני לא אוהבת לראות.. שאני לא רוצה לראות....ואת כבר יודעת למה. ואם את רוצה שאני ישב איתך.. אם זה לדבר .. לצחוק ... לאכל.. , אז לא איתו. אם את רוצה אותו - אותי לא תראי. אני יכולה לקחת אוכל ...ולשבת בחדר... "לא מפריע לי". דיי, נמאס לי - ולא טוב לי. והיא השיבה: את יודעת כמה אני אוהבת, ואת הכי חשובה לי מכולם כאן. הלוואי ויכולתי להוציא אותו מהבית.. לאיפה אני יכולה להעיף אותו ..עכשיו.. כשהתינוק הולך לעבור ניתוח... כשהם לא עובדים. ענבל, אני אוהבת אותך יותר מכול, אבל גם הוא הבן שלי.. ואני יודעת שאת לא יכולה לראות אותו ,, ואני אעשה הכל כדי שלך יהיה טוב. אומר להם שעד סוף השנה הם לא יהיו כאן. ובשבתות.. אני מוכנה בשבילך לצאת .. ולא להיות כאן... כל שבת נסע למקום אחר... אפילו לדודים בנתניה נגיע.... רק שלך יהיה טוב. ושבוע הבא- אמורים להגיע אלינו אורחים.. אם הם לא יגיעו- לא נשאר כאן. אם הם יגיעו... אין ברירה, נאלץ להשאר.. =כשיש אורחים- לא מפריע לי ... כי אני איתם כל הזמן= הייתי עצובה כל כך שאת היית בחדר לבד... והתפללתי שתצאי מהחדר.. שתשבי לאכל איתי . ואת הצלחת הראשונה - מזגתי לך. . . היתה לי תקווה שתצאי .. דואגת לך. לא יכולה לראות אותך במצב בזה. את ילדתי הקטנה. את תשארי איתי תמיד. . . מגיע לך רק טוב. ויהיה לך את הטוב הזה. אני יוציא אותו ... כשאני אראה שהם סוף סוף יתחילו להרוויח קצת כסף. אל תדאגי. ....חיבקה ונישקה אותי. ודמעות היו לה בעיניים. ...וגם לי. לא בכיתי. הייתי חזקה. אם כי נקרע ליבי... ...אני מבינה אותה. הוא גם הבן שלה, היא שונאת אותו על מה שעשה. אבל יותר מכל היא חושבת על הנכדים הקטנים שלה... רק עליהם היא חושבת. ..היא נבהלת כשאני אומרת לה שאני יצא מהבית. .... נראה עד מתי זה יחזיק, ואם אצטרך... אעשה "ריענון" לדברים שלי.

ענבר יקרה את כל יום מדהימה אותי מחדש... אך בכל יום את עושה עוד ועוד צעד למען עצמך.... צעדים גדולים..מאוד משמעותיים... לא לשמור סודות יותר... לדבר באומץ עם גיסתך... לפתוח ולדבר עם אמא ..לשמוע...להבין אותה וגם להרגיש רגשות נוספים... לקבל את מה שהיא יכולה.... זה בטח לא קל כל זה... אבל את.... לומדת בלי להרגיש...ואולי כן..??? לשים עצמך במקום ראשון.... מעריכה ומעריצה את היכולות שלך כל הכבוד איתך אידה

מעניין במה מחר הפתיע... אני אוהבת להפתיע אנשים. צעדים גדולים - מאוד משמעותיים .. צעדים גדולים - וכל כך כואבים.. צעדים גדולים - כואבים עכשיו... וקשים עכשיו.. ואולי אחרי הכל .. תהיה טיפה הקלה. . . מקווה שתבוא ההקלה. אחרת לא הייתי עושה את זה ! מי רוצה לסבול?! מי???? ...........................צריכה ללמוד להשים עצמי במקום ראשון. קצת קשה לי. תודה בכולופן. ענברפו. http://construct.haifa.ac.il/~hanochk/history_computer/gifs/pooh-bear.gif