הייייייי ענבריייייי תעני

ענברי , מה קורה חמודה ? את לא לבד , רוצה לדבר , שפכי הכל החוצה אני פה בשבילך , פנינה

האמת שאני דתיה, ואני לא אמורה להיות כאן ..בשבת . אבל היום אני מרגישה שאני הולכת להתפוצץ. אחרי שכתבתי את ההודעה הקודמת, יצאתי מהחדר, וגיסתי לא מסתכלת עליי אפילו, ובצהריי היום- כששאלתי אותה אם היא סיפרה לאחי שהיא יודעת מכל הסיפור, היא אמרה ש"לא".. והמשיכה לעשות פרצופים. לא טוב לי כאן. רוצה לברוח מכאן. ואיך אומר לאמא שלי שאני לא רוצה לשבת איתם בסעודת השבת? כי ביום חול, אני חופשי בורחת לחדר... ואפילו לא קוראים לי.. אבל, היום ומחר- אמא שלי מתעקשת שאבוא.. ואם לא אבוא- היא תהיה כואבת ועצובה. נמאס לי. אולי טריגר- והבדיקה שהיתה - עפ הפלאשבקים הנוראיים באמת שקשה לי עם זה. היא היתה מקסימה- אותה רופאה, והיו איתי עוד 2 מלוות שאני סומכת עליהן, אבל עצמתי עיניים ועלו בי תמונות איומות , ורעדתי .. והרגשתי שהיא נוגעת בי.. והרגשתי שהיא מחדירה את האצבע. וזה היה כואב. אוף, רוצה לצרוח מרגישה שהשתיקה אילמת מידיי מרגישה זוועה.. ... ומזמן לא הזקתי לעצמי, אולי זה יעלים את הכאב? למרות שאני יודעת שאתחרט על כך, אבל ......... ממש ממש ממש ממש כואבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי ואני נחנקת.

עצוב לי לשמוע שכואב לך כל כך ואני חושבת שקודם כל את צריכה לעשות את מה שטוב לך לא את מה שאמא שלך מצפה ממך אל תעמיסי על עצמך מעבר לעומס הרגשי שיש לך עכשיו!!!!!!!! אולי יש איזו חברה שאת יכולה ללכת אליה כדי לא להיות עם המשפחה שלך וגם לא להיות לבד? מחבקת שחף

עינברי קודם כל אל תזיקי לעצמך , את כבר בלאוו הכי סובלת, למה להוסיף שמן למדורה דולקת ?? אני מבינה שהיית רוצה להיות במקום אחר במקום בסעודת ערב שבת עם כל האנשים האלה , ( רוצה לבוא אלי ???) גיסתך נמצאת במקום ריגשי מאוד קשה עכשיו , לא פשוט בשבילה לעכל את מה שסיפרת לה , שתעשה פרצופים כמה שהיא רוצה , זה לא קשור אליך , זה קשור לבעלה , את רק כלי שאליו היא מגיבה . את יודעת מה ? אני אגלה לך משהו , שעדין לא דיברתי עליו פה בפורום עם אף אחת , אני נשואה פלוס שלש , יש לי שלושה בנים , אחד מהם נשוי , את מדמיינת לעצמך כמה בדיקות מהסוג הזה נאלצתי לעבור , ולי יש רופא ולא רופאה , אין אצלנו בסביבה רופאה גניקולוגית , את יודעת הרי שאת תחושת ההתכווצות אי אפשר למנוע וגם את הבדיקה אי אפשר למנוע , זה מחוייב המציאות , מה שכן אפשר לעשות זה לבקש מהרופאה שלך שתמתין דקה או שתיים , ותנסי לחשוב על דברים שאת אוהבת , זה עוזר מאט להסיח את הדעת , אם את הולכת עם גדוד של אנשים לבדיקה , זה כבר לבד מעצים את התחושה שמישהו צריך להיות שם איתך כדי להציל אותך , תנסי להכנס לרופאה לבד , דברי איתה , תסבירי לה את מצבך ותראי שבלי כל המבטים מסביבך של המלוות שלך , יהיה לך קל יותר . ועכשיו את יכולה לצעוק ולצרוח כמה שבא לך אני מקשיבה............... דואגת לך מאוד ..... פנינה