הצילו

לפני שבוע נזכרתי בדבר חדש מתחום הפגיעה שלא זכרתי עד עכשיו. הרגשתי שאני רוצה להתאבד, אבל החזקתי את עצמי בטיפול למטפלת שלי התחשק להתמקד בתחושות, לא במה שסיפרתי בפועל, היא לא היתה אמפתית ולא היתה איתי. בשביל מה אני בטיפול אם לא בשביל שהיא תהייה איתי בקטעים קשים? אני מרגישה שבסופו של דבר אני לבד בהתמודדות הזו, במיוחד כשהכי קשה

היי מלאכונית נכון שזה מאוד קשה שכהמטפלת לא מגיבה באותו הרגע למה שאת חושבת היא אמורה להגיב , גם לי זה קרה , היא לא אדישה אליך , היא פשוט מנסה להוציא ממך את הכאב הריגשי באותו הרגע שאת מספרת על איך הדברים קרו ,זה באמת עלול להראות לא טוב , אבל אל תשכחי דבר חשוב מאוד , שכל מה שקורה לנו , הכי משפיע עלינו ברגש , ואם תוכלי להפתח אליה ברגש , תראי שיהיה לך יותר קל לדבר על מה שקורה . בכל מקרה , אני מקווה מאוד שבפגישה הבאה שלכן יהיה לך יותר קל , ומקסימום , את תמיד יכולה להגיד לה מהן הציפיות שלך מהשיחות שלך איתה , את בהחלט לא צריכה לסבול!!!!!!!!!!! מאחלת לך כל הטוב שבעולם מ....חתולת אשפתות

אותי זה ממש הכניס לסרט חשובה האינפורמציה הרגשית אבל לא על חשבון הדבר שעלה בצורה ממשית ואליו היא לא התייחסה חשבתי לעזוב את הטיפול, אם כשהכי קשה לי היא לא איתי בשביל מה אני שם?? אולי קבוצת תמיכה תוכל יותר לעזור לי, נשים כמוני שהיו שם