מותר להתחרט?

אני חושבת על זה כבר כמה שעות אני חושבת שאני לא יכולה וגם אסור לי להעיד נגדו לא בגלל שאני מפחדת ממנו ולא בגלל שאני מתפדחת לספר הכל אלא מהסיבה הפשוטה שאני לא יכולה להשבע ואפילו לא להבטיח שהוא באמת פגע בי אני עדיין לא זוכרת כלום ממש, הכל זה כאילו סיפור שהפלשבקים מספרים לי אחרי שאעיד אין דרך חזרה , ואם אני אעליל עליו סתם זה יהיה נורא ואיום.

אני לא מבינה מתי עברת את האונס או התעללות ? כי אני זוכרת כל פרט ופרט אבל לא חזקה כמוך תתחזקי וביטחי בעצמך שלי.

מממ.. כנראה שכללה אונס לפי מה שהבנתי מהעורגכת דין של המרכז סיוע שכל חדירה כלשהי נחשבת כאונס ע"י הבעל של דודה שלי, הייתי בת 7,8 מצד אחד אני לא מבינה מאיזה מקום יש לזכרונות האלה לבוא אם הם לא אמיתיים. הם גם כאילו באו משום מקום, כאילו לא היו אף פעם קיימים, כאילו הם לא היו מאחסנים במוח שלי בכלל. אבל עובדה שהם באו. זה לא ממש זכרון, קשה לי להגיד שזה זכרון כמו שאני זוכרת כמה זה 2X2 או איך נראה החדר שלי. זה הורג אותי, כל לילה אני חושבת זה היה או לא היה? אני מדמיינת או שאלו הם באמת פלשבקים אמיתיים, דברים שקרו באמת? איך אוכל לדעת אי פעם? ואולי אף פעם לא אדע.

לב יקרה פגיעה מינית.....היא כל כך קשה...כל כך כואבת... שאני חושבת שאין אחת שלא חשבה לפחות פעם אחת ..... אולי זה לא היה באמת... אולי המצאתי.... חלמתי... נדמה לי... אני לא נורמלית.... כל כך קשה לקבל להבין פגיעה כזו....שהמוח מעדיף לשכוח... שהתמונות קשות שיש רסיסי תמונות... אין לך סיבה לא להאמין לעצמך... דברי ושתפי את המטפלת... חזקי עצמך לפני ההעדות.... שהרגשתך לא תהפוך..... לאחת שממציאה ופוגעת... לאשמה בטחי בעצמך נסי לראות כמה כוחות ואומץ צריך בשביל מה שאת עשית... מחזקת אידה