חם פה

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

02/01/2006 | 00:59 | מאת: שלי

תודה על הקבלת פנים, מאוד נחמד פה, אבל לפני הכל תספרו קצת על עצמכן, כלומר: בנות כמה אתם ? במה אתן עוסקות ? יש לכן שותפים לחיים ? ועכשיו על עצמי, אני שלי, [שם בדוי] בת 24 נשואה +2, בנות 6ו-3 עקרת בית, חולה במניה דפרסיה וחרדות, באתי מבית מוזנח בלשון המעטה, ועברתי אונס בגיל 7 מאיזה דוס, וסתם חיים דפוקים גם בילדות ועכשיו זה ממשיך, זה הכול שלי. [הדפוקה]

02/01/2006 | 09:23 | מאת: אסתר

חבל נורא שאת מרגישה שעדיין החיים שלך דפוקים. נשמע לי שיש לך נקודת התחלה יותר טובה מאשר היתה לך בילדות. מקוה שתמצאי את הדרך הנכונה והמתאימה לך כדי שאכן תוכלי לעשות למען עצמך קודם כל, למען משפחתך בעיקר, ולמען בנותייך בפרט. זה לא קל. למרות שלא ממש סיפרת הרבה אני קוראת על המון סבל, על ילדה שלא היתה לה ילדות, ועל אישה עם ילדות שבעצמה עוד רוצה להיות ילדה ולא היה לה מתי... מאמינה שפה ושם היו כמה נקודות אור קטנות בחייך ומאחלת לך שתצליחי להתחברת אליהן, לראות אותן ולהיעזר בהן. רצית לדעת פרטים, לא חושבת שזה ממש חשוב מה כל אחת עשתה מבחינת מצב משפחתי. חושבת שמה שחשוב הוא מה אנחנו עושות ועשינו למען עצמנו, למען החלמתנו, למען חיים בהם הפגיעה מפסיקה להימשך ולהשפיע על כל צעד ושעל שלנו. זה קשה ואפילו קשה מאד מהמקום ממנו באנו, אבל זה אפשרי. אבי התעלל בי מינית במשך מגיל 13 ועד גיל 16.5. בשלב מסויים בחיי כשהבנתי שהפגיעה הזו מנהלת לי את החיים התחלתי לטפל בזה עם עזרה מקצועית, ע"י שיתוף חברות, אך בעיקר ע"י חיזוק עצמי והכרה ביכולות שלי כאדם, קבלת עצמי על כל מגרעותי והפסקת לקיחת האשמה על כל מה שקורה סביבי. זה תהליך ארוך ומאד קשה אבל הוא שוה כל רגע. זה לא שהגעתי אל המנוחה ואל הנחלה, עוד דרך ארוכה לפני, אבל מה שטוב שכל הזמן אני מתקדמת, כל הזמן אני מצליחה להיפטר מעוד ועוד דעות קדומות ואמונות מקטינות שמפריעות לי להיות ככל האדם. יש בי המון תקוה ואמונה שכל אחת ואחת מאיתנו יכולה להצליח. בשביל להצליח צריך לשנות דפוסים והרגלים שאנו כה רגילות אליהם. מאמינה שאם אנו ממשיכות באותה התנהגות נמשיך לקבל אותן תוצאות... מקוה בשביל כולנו שכולנו נצליח ולא ניתן לפוגעים לנצח!

02/01/2006 | 19:57 | מאת:

שלי יקרה שמחה שאת כבר מתחילה להרגיש מעט נוח...וחמים... מצטערת לשמוע את אשר עברת ועד כמה היו חייך קשים.... את לא צריכה להרגיש חליליה דפוקה בגלל שמישהו פגע בך... פגע וערער כל דבר בטוח ויציב שהיה.... להפך אני רואה את הכוחות שבך.... כוחות אדירים... להיות במקום שלך היום... עם ולמרות כל הקשים וההתמודדות... מחזקת אותך אידה

02/01/2006 | 20:49 | מאת: פנינה

היייייי שלי הגיל באמת לא משנה , אני יכולה לומר לך שאת יכולה להיות האמא הכי טובה בעולם לבנות , והאשה הכי נפלאה לבעלך , ולטפל בעצמך הכי טוב שאפשר , ולא להרגיש " הדפוקה" , בגלל שעברת אונס , את יודעת , אני כיום אחרי שלוש וחצי שנים של טיפול , מנסה ללמוד לסלוח לעצמי על זה שהייתי חסרת אונים , כשהחיים ואותם אנשים שפגעו בי , מי בבית ומי מחוץ לבית , אומרים , מה שלא הורג רק מחשל , כנראה שזה נכון , לא מתתי למרות שניסיתי , שרדתי את התלאות הקשות שעברתי , והנה , כיום אני ממשיכה , . החיים יקחו אותך לאן שאת תנווטי אום כיום , והם יראו בדיוק כפי שאת תחליטי שהם יראו , אין פה אף אחת בריאה בנפש , כולן פגועות , כואבות , סובלות , חרדות , וכל מה שאת רוצה , השאלה , מה את באמת רוצה ? בכל אחת מהבעיות שאת סובלת אפשר לטפל , אני רוצה להאמין שאת בוחרת בטיפול בעצמך , כי את חשובה , כי מגיע לך לחיות טוב יותר ולהרגיש טוב יותר . מ...חתולת אשפתות