אתמול הייתי בביקורת אצל ההמטלוגית שמטפלת בי,
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
סיפרתי לה על הקוצר נשימה וההכחלות שהיו לי והיא אמרה שכנראה היה לי קריש שרץ במערכת ובזכות הקומדין זה לא הגיע לאישפוז,אני יודעת בדיוק למה זה קרה בגלל שאני משחקת עם הכדורים לא לוקחת בכמות שהיא אומרת לי לפעמים לא לוקחת בכלל לא יכולתי יותר לשקר לה כי לפי הבדיקת דם ביום הביקורת היא מאזנת אותי וזה היה נמוך ואז היא מעלה לי את הכמות של הכדורים אז לא יודעת מאיפה היה לי את האומץ להגיד לה שיש לי משהו לספר לה ושאני מקווה שבעקבות זה היא לא תפסיק להיות הרופאה שלי אמרתי לה שבעקבות מה שקרה במהלך השלוש השנים האחרונות אני פוגעת בעצמי בצורה סמויה או גם בצורה לא סמויה,ואז היא אמרה לי שאני משחקת עם החיים שלי ושאני צריכה פסיכיאטרית אמרתי לה שזה לא רק זה, לא יכולתי להגיד לה שעברתי פגיעה בתוך המשפחה כי היא מכירה את אמא שלי ואת אחי ,אמרתי לה רק שעברתי פגיעה מינית היא אמרה לי שמבחינתה היא תעשה מה שהיא יכולה כדי לעזור לי וביקשה שאני אקח את הכדורים בזמן וכמו שצריך,ושאני אגיע אליה שוב לביקורת,היא חזרה בסוף הפגישה שאני אשמור על עצמי,ושאני אפסיק לפגוע בעצמי כי חבל עלי,שמעתי את המילים הם נכנסו לי מהאוזן האחת ומשהו בי מסרב להיות בסדר. משהו בי מסרב לגעת בחיים. אתמול שוב חזרתי לסורי זה חזק ממני
כל הגוף כואב לי, חולשה ,הגרון,חום, צמרמורות,מרגישה שבא לי רק לשתוק.
אמר לי פעם מישהו: מבחינתי בחרת בחיים. כעסתי עליו - איזה חיים אלו? אני בחרתי חיים כאלו? העדפתי למות ולא לחיות כך וכו' לאט לאט הבנתי שבעצם זה שאני עדיין כאן על כדור הארץ הזה זו בחירה ואכן בחרתי בחיים. וכל מה שנותר לי לעשות עכשו זה לבחור איך לחיות. אז מבחינתי יקירה - את בוחרת כל הזמן בחיים וטוב שכך! השאלה מה עושים עכשו עם החיים האלה? האם באמת אנו חייבות להמשיך לסבול? אולי אפשר אחרת? אולי הגיע הזמן לשנותאת ההתנהגות שלנו? כי אם נמשיך באותה התנהגות נמשיך לקבל אותן תוצאות.... השינוי הוא אצלנו, בתוכנו, בהתנהגות שלנו ובמה שאנו מוכנות לעשות למען עצמנו. אף אחד לא ילחץ על כפתור סודי שישנה לנו את החיים. זה רק בידיים שלנו. אז שיהיה בהצלחה לכולנו!!!!אמן!
תרגישי טוב ותשמרי על עצמך שתהיה לך שבת נעימה, רגועה ושקטה חיבוק גדול ממני שחף
גל יקרה שמרי על עצמך.... אל תמתחי את החבל בכדי להתחיל לדאוג לעצמך.... בכדי להגיע למקומות שהם לא נעימים עבורך...כמו חדר מיון... מחזקת ומקווה שתצליחי להפנים... שאת הכי חשובה אידה
