ללא נושא

חשבתי שהשתחררתי מהכלא.... מסתבר- שרק חשבתי! אבל ל-א (!) המניאק שגר כאן, נסע אתמול עם כל משפחתו להורים של אישתו... אני הבנתי שהם נוסעים עד מוצ"ש או ראשון... (גם כי בסופ"ש אנחנו לא נהיה...) עכשיו... חזרתי לבית- ואני רואה אותם כאן! שוב... בחדר. הם שם...מדליקים חנוכיה... אני כאן, אותותו מתקפלת למיטה. מרגישה שאני לא יכולה להחזיר את עצמי. אני מתמוטטת נפשית ופיזית. היה לי כמה ימים של מנוחה מהכאב שלוחץ חזק בלב... אך, עקב הטיפול אתמול, לא מצליחה כל כך לנשום ולהחזיק את עצמי. המכתב שלא נשלח... וכנראה לא ישלח לעולם: (טריגרי) ל-2 אהובים לי מאוד... נפגעו ממני כשהיו קטנים! (וגם אני הייתי קטנה) ילד יקר, אני כותבת לך מכתב זה, עקב כל מה שקרה כשהיינו קטנים. אולי אתה לא זוכר... ואולי אתה כן.. או שפשוט המכתב הזה יזכיר לך את "נשכחות העבר". פגעתי בך מינית. כן.... גם אתה עברת "גילוי עריות" בגללי. מצטערת ילד שלי, באמת שלא התכוונתי לעשות זאת.. לא למדו אותי אחרת. לא אמרו לי מה אסור ומה מותר! לא הבדלתי בדברים האלה... כי הכל היה נראה לי מותר! אתה, לא אשם! בחיים לא! אני לא יודעת אם גם אני אשמה..... כי פגעו גם בי.... פגעו בי כשהייתי בת 4... ותמיד המשיכו לפגוע! רוצה לאמר לך כל כך הרבה ילד יקר ויפה.. אך אני יודעת שאולי תכעס עליי. כי העזתי לגעת...העזתי לפגוע! ואולי... אולי תבין שזה בעצם לא אשמתי... תבין שבגלל שפגעו בי- פגעתי גם! סליחה ילד! סליחה מעומק הלב... על שהייתי משכיבה אותך על המיטה ו....... ואז כשהיתי שומעת רעש- הייתי קמה כאילו כלום לא קרה. (אז ..בעצם ידעתי שמה שאני עושה לך.. ומה שעושים לי האחרים- הוא דבר אסור.... ובכל זאת המשכתי... ואני שואלת את עצמי- למה? כי אם בכל זאת המשכתי למרות שתמיד פחדתי- אז ..אני אשמה- כי אני ידעתי שאסור... ) אבל....... הייתי קטנה, גם אני הייתי קטנה. אומנם פחדתי... אומנם פעם אחת אפילו אני קיבלתי מכה בטוסיק כי ...אמא/סבתא, תפסה אותנו. אני זו שקיבלתי מכה. אאאאאאאאאא-נננננננננננננננננננ-יייייייייייייייייייייייייייי אתה קולט?! פגעו בי ... החדירו למוחי שקיום יחסי מין, זה דבר מן השיגרה... גם בין אח ואחות... ולי הרביצו. אני.... לא בסדר! אני! ילדון יפה, אולי זה יצא מבולבל... אם כי, במוחי עדיין מתרוצצות כל מיני שאלות . . . ומרגישה מבולבלת מכל הסיפור הזה... עדיין מאשימה עצמי.. אבל בכל זאת רוצה אני לבקש ממך סליחה ענקית. שפגעתי.. שספגת התעללות מינית.. שהשתמשתי בך... (כי ..השתמשו בי) רק אם תסלח... רק אם! אני אהיה רגועה! (אומנם כתבתי את זה על 2 ילדים שפגעתי... אחד מהם זה נמשך אפילו עד לפני שנתיים. אבל היו עוד כמה קטנים ממני ש........... )

באמת קשה לקרוא את המלים שלך ענברי, אבל מה שחשוב שאת מטפלת בעצמך, היום את יודעת שזה אסור, אז לא היה לך ממי שיגיד לך- זה מה שראית, זה מה שקיבלת בעצמך וזה כנראה מה שעשית הלאה. את יודעת נתת לי נקודת מבט בעניין של בני דודים שלי שפגעו בי (הבנים שלו...), אני דיברתי עם הבן דוד שבגיל שלי על זה שבוע שעבר שהיה פה. הוא אמר שהוא זוכר מה היה, שבעצמו היה מבוהל ממה שעשה לי. ועכשיו אני יכולה יותר להבין אותו- היה ילד,בדיוק כמוך- בן 11. וסביר להניח וזה רק מחזק את מחשבתי שאבא שלו נגע גם בו, זה מה שהוא הכיר ,בדיוק כמו שזה מה שאת הכרת. לא ידעתם אחרת, עכשיו קשה לי יותר לכעוס עליו ואני יותר מבינה אותו כמו שאני לא מסוגלת לכעוס עלייך כי אני יודעת מה עברת. באמת הגיוני שאתם לא אשמים! הפגיעה היא פגיעה (זוכרת שדיברנו על זה), אבל כשילד פוגע זה באמת אחרת, ועכשיו אני מבינה את זה ממש בליבי ובמוחי.

אנברי אין לי הרבה מילים לנחם אותך... יכולה רק לשלוח חיבוק גדול ואוהב ((((((((((((((((((((((ענברי))))))))))))))))))))))) שחף

ענברי, מחזיקה את ידך ברגעים הקשים ומאוד גאה בך שאת מתחילה להבין שזה לא אשמתך! זה באמת לא אשמתך!