זהו! פקידת הסעד בתמונה
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ועכשיו יודעת שזה רק עניין של זמן עד שהיא תעביר את זה למשטרה ועד שיגיעו אליי לחקור. איזה פחדדד איך עומדים בזה? איך אפשר לספר את הכל לאנשים זרים? איך אני אשב שם ולא אתנתק, אפילו עם המטפלת שלי הייתי מתנתקת. מה אגיד להם -"חכו יש לי דיסואציאציה?" ואם זה ייצא החוצה וייתפרסם? מה אני אגיד לכולם? איך אני אסתכל להם בעיניים? ואם ישאלו שאלות? אני כבר רואה את התלמידים שלי, הקטנטנים האלה- ישר אומרים מה שהם חושבים בלי לחשוב פעמיים. ועכשיו... הבת שלו ואשתו באות לפה- יש לקטנה בת מצווה היום. בת מצווה בלי אבא, בת מצווה מהולה בגועל ובכאב ובידיעה שההורים שלה עומדים להתגרש, שהיא עוברת דירה למקום אחר, לבית ספר אחר.... והכלללל בגללי! אם רק הייתי מחכה עם כל הזכרונות האלה, עוד קצת. טוב זה כבר די אבוד! לפחות אלך איתה קצת לבלות ולהשכיח לכמה שעות את הסיוט שהיא עוברת.
אחת מכל עיר של הקטינות. ו... כנראה שיש עוד בת דודה נוספת לרשימה שיוווו מתי זה ייגמר תגידו?
מבינה את החששות הכבדים, ואת האכזבה הצפויה של הבת. זו לא אשמתך! קחי אותה ליום מפנק - מתנה בשבילך לא פחות מבשבילה, שתיכן תהנו ותשכחו קצת מכל הבלאגן. שיהיה חג שמח ותשארי חזקה!
לב יקרה זה לא בגללך..... זה הוא....לא את... הוא חצה גבולות...הוא פגע.... את פרצת את הסוד הנורא באומץ רב... שמחה שאת בטיפול....תצטרכי לעבוד על כך...לחזק את עצמך.... בהליך הקשה והלא פשוט... מחזקת אותך אידה
לא בגללי מה שהיה אז, אבל כן בגללי כל מה שקורה עכשיו ועוד יקרה. נכון לו מגיע להיות בכלא, להרחיקו מכל ילדה קטנה, אבל המשפחה שלו לא אשמה שיש להם אבא חולה והם עכשיו משלמים על זה. ואם אני לא הייתי מדברת או אם הייתי פועלת בדרך אחרת אולי הם לא היו נפגעים כך. אני יודעת שאם פגע בהם אז גם ככה לא היו משפחה, אבל עובדה שלמרות זאת הם מרגישים שכל עולמם חרב, הקטנה בוכה שלא רוצה לעבור דירה מהעיר שלה, לא רוצה לעבור בית ספר. וכל החקירות שיהיו עכשיו גם להם ,גם לבת דודה השניה שהוא תקף וגם לי. זהו עכשיו אין משחקים- גם המשטרה מעורבת.אין לי דרך חזרה בכל מקרה והאמת שגם ככה לא אני דיווחתי אלא המטפלת של הילדה שהותקפה בטוח על ידו. אבל עדיין האשמה בלב קיימת, מקווה רק שלא יהיה יותר גרוע, שאף אחד לא יקבל התקף לב בגללי, יתאבד או לא יודעת מה.
