אשמה (שחף)
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
שחף יקרה, בעקבות הגילויים שלי , אני רואה שגם את נזכרת ב.... אני מאמינה שאם מדברים על זה לעומק העניין, את תביני יותר , שלא את אשמה במי שכביכול פגעת! אני עובדת על זה "הרבה שיחות נפש- והסברים עם עצמי" עניין לא קל ולא פשוט! שתופס כאב גדול! יודעת מה אני אומרת לעצמי: אני לדוג' מסתכלת על ילדה מהמעון ואומרת לעצמי, שאם אראה שהיא עושה משהו .... אני לא האשים אותה, כי זה לא היא , מאיפה היא יודעת שצריך לעשות כך וכך... כנראה ראתה , כנראה "לימדו" אותה ... כנראה שכך היא חושבת שצריך לעשות. כנראה שהיא חושבת שזה מהרגלי החיים - כמו לשתות , לאכל , לצחוק, לישון.. את מבינה למה אני מתכוונת? אני אומרת לעצמי את זה .. ולפעמים "משקרת" לעצמי, שאני לא אשמה . . . ולכי תדעי- אולי זה יעבוד באיזשהו שלב בחיים שלנו.. הרי גם ככה הרסו לנו אותם,, למה שנמשיך להרוס אותנו בעצמנו! אל תתני "לפגיעה שלך באחרים" להשפיע עלייך- זה לא את ! זה מה שלימדו אותך.. וחשבת שככה זה! ואת יודעת מה , -טריגרי- אחת הפוגעות שלי שהיתה פחות או יותר בגיל שלי אז.... היתה אצלנו בשבת שעברה , סיפרה לנו , שאמא שלה, (כשהם חיו בארה"ב, כשהיא היתה בת 6 ) היתה מביאה גברים הביתה ..ו....**** והיתה מושיבה אותה מול טלוויזיה ומראה לה סרטים מזעזעים- שרק היום היא מבינה את המשמעות של זה. אני מבינה מאיפה זה בא לה , ולא נראה לי שהיתה בכוונתה לפגוע בי! ובכלל שהיא פגעה בי גם כשהיא היתה קטנה וממש לא הבינה את המשמעות של זה! עשתה זאת בתמימות! בקיצור, אנחנו לא אשמות שחפית יקרה! לא את לא אני - ולא אף אחת אחרת . . . חשוב לזכור זאת.. ולעבוד על זה טוב טוב!
שחף חמודה כשילדים משחקים זה הדבר הכי תמים שיש בעולם . אני בטוחה שלא היו לך שום כוונות "רעות" נגד שני הדודנים שלך ושלא תכננת מראש "לפגוע" בהם , אלה היו סתם משחקי ילדים , מעשי קונדס ,. שיהיה לך כל הטוב שבעולם
הפנים את זה גם לעצמי! חשוב! תודה!
אני מאוד גאה בך על ההבחנות שעשית. זה לא קל להודות בדברים האלה, וממש קשה לחשוב מחשבות חיוביות. מקווה שתוכלי לסלוח לאלה שפגעו בך ולא היתה להם כוונה רעה, רק אחרי זה תוכלי לסלוח גם לעצמך
כן , צריך לחשוב על הדברים האלה . . . אחרת לא נוכל להתקדם -את יודעת! אז .. למרות שקשה - ממשיכים הלאה ! אין ברירה . . . אני סולחת לחלק מהפוגעים שלי. . . לא נראה לי שאסלח לחלק המרכזי בכל הסיפור הזוועתי הזה ! תודה לך מיכלי !
ראשית אני מצטרפת לדברייך ענבר..... ואין מילים ...... פשוט גאה...בך.... ושחף אני שמחה שעבר וגם הצלחת להרגע.... מקווה שאכן תפנימו שהאשמה היא לא בכן.. אלה בחוסר הגבולות הסדר....הבילבול.... איתכן אידה
מקווה שביום מן הימים הדברים האלה יקבלו הרבה עוצמות וכוחות. . . . אם כי היום זה רק כתוב על הנייר -עדיין לא נכנס למוח הקצת מעוות שלי... לאט לאט - גם את זה נפנים!