לספר לה בעצמי?- מתחננת שתענו לי
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ריב וויכוחים גדולים פה במשפחה. בסוף נסגר שאני מחליטה אם לספר לאשתו (דודה שלנו) בעצמי או אטפציה שניה שהאחים שלה ישבו ויסםרו לה בלעדינו (בלעדי ובלעדי בת דודה שלי) ורק אחר כך אנחנו נדבר איתה גם. אין לי מושג מה עדיף. מצד אחד הדבר שחיכיתי לו יותר מכל הוא לספר לה את זה. מרגישה שאני צריכה לעשות זאת ושזה חלק מהתהליך שלי. מצד שני כולם מפחדים ובצדק שהיא תשתגע, תכנס להסטריה, תאמין ,לא צאמין, תגיב בפאניקה ואני אצטרך לקבח את התגובה הראשונית. וזה יפגע בי. הם לא מוכנים שנעשה זאת ביחד (יעני גם האחים שלה וגם אני). אלה שתי האופציות מהר עזרתכן בננות
לדעתי, (ודעתי האישית בלבד) כדאי לספר לה בעצמך. יש בך את הצורך והרצון לעשות את זה , כנראה שאת מוכנה להתעמת איתו. עם זאת תקחי בחשבון שהיא עלולה להגיב כמו שחשבת, ואל תיפגעי מהתגובה הראשונית. יכול להיות שהיא תהיה קצת בהלם ורק אח"כ תגיב באמת. בכל מקרה מאחלת לך בהצלחה וממש מחזיקה ממך על האומץ. לי לא היה את האומץ לעשות את זה.
ומה הכי נכון מבין 2 האפשרויות
כבר כתבתי לך בפורום השני אבל איני רוצה שתפספסי.. איני מסכימה עם מיכל. אני חושבת שבבירור את מתלבטת כי אינך רוצה להפגע ולדעתי אין זה מתפקידך לקחת על כתפיך את תפקיד המבשרת. ללא ספק ובצדק יהיה מאוד קשה לאשתו לשמוע את ה"חדשות" ואיני חושבת שאת צריכה עוד עומס על כתפיך העמוסות גם כך. לא הוגן לצפות ממך לקבל את ההדף לבר. אינך לוכד ברקים. בהצלחה במה שתבחרי. זאת דעתי. שמרי על עצמך, אהובה.
אני חושבת שאם רצית לספר לה, חשוב שתספרי לה בעצמך. יחד עם זאת על מנת שלא תצטרכי לעמוד לבדך מול התגובה שלה, שיכולה להיות מאוד קשה, חשוב שיהיה לידך מישהו שיתמוך בך. ולא משנה באיזו אופציה תבחרי בסוף, שיהיה לך בהצלחה!!! שחף
אני רוצה! אבל הם הפחידו אותי ובצדק מהתגובה שלה, שהיא עלולה לפגוע בי אלוהיםםםםםם מה אעשה, זה מחר ומחר כבר פה.
זה לא הוגן להפיל את זה עליך וגם את לא צריכה לצפות לאחריות כזו מעצמך. את יכולה להתייעץ (בעילום שם אם את מעדיפה) בטלפון עם אל"י ועם מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. בבקשה תשמרי על עצמך. אגב, האם עשית משהו לגבי טיפול? נראה לי שבתקופה כל כך לא קלה את זקוקה לסיוע של גורם מאוד מקצועי. לא רוצה לנג'ס אבל חוזרת על המלצתי שתנסי את האנשים דרך האתר של טד"י (אפשר לחשוב שיש לי אינטרס אישי, אז ממש לא). אני בטוחה שתגיעי לידיים טובות ותשמחי שעשית את הצעד הזה.
אני חושבת שאת זקוקה לכך... תמצאי את הזמן המתאם לך... ולכי עם מה שאומר ליבך... סמכי על עצמך! מחזקת אותך ואת אומץ ליבך איתך אידה