הגיגי ערב שבת..
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ישבתי לי היום במקום בחוץ, הגשם החל לטפטף. אז הוא החל להכות בעוצמה ותופף בקול על גגון הפלסטיק ומים החלו לדלוף להם טיפין טיפין פנימה עד שנוצרה שלולית גדלה והולכת ואני חייכתי לעצמי. חשבתי, הנה, כמו הדמעות של עליסה שהציפו את החדר הנעול. עליסה, בסוף המסע, חזרה הביתה. אולי גם אני?.. אני נלחמת שלא לשקוע בעצב היום. מדוע בנויה הנפש מצולות? ואם כבר מצולות-היכן השקט?.. לפיושה ממשיכה לרחף. וההצגה חייבת להמשך, לא?..בקרוב אלבש שוב את שמלת המלמלה, אנעל את נעלי הריקוד ואפצח במחול סטפס..שלא יראו. תודה שאתן מקשיבות לקישקושים שלי.. שבת טובה עליכן!
מה שלומך? האם יש מקום? מקומות שלא צריך שמלת מלמלה ומסכה? שאת יכולה להיות את? מחזקת אותך אידה
