יש לי שאלה *טריגר*
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
האם מישהי שנפגעה מגיל צעיר מאוד וזה נמשך עד גיל מסויים... (14 לייתר דיוק) ואחרי הפסקה של כמה שנים(שגם בהם היה פה ושם נגיעות ... ) ובגיל 20 בערך, קרה לה עוד מקרה עם אותם פוגעים של אז... (כשהיתה ילדה) ( אחד קטן ממנה בשנה, והשני- בכמה שנים... ) המקרים שקרו לה בגיל 20 , לא קרו בבת אחת עם אותם הפוגעים, כל פעם מישהו אחר.. היא עדיין לא אשמה? אתן בטח תגידו שלא... כי מגיל קטן למדה את זה, ולא ידעה.. אבל, גיל 20 .. יכלה לאמר "לא" ... היא יכלה/ ולא רצתה... היא נמשכה לזה ... נכון, הילדה הזו היא "אני" - פשוט לא ידעתי איך לנסח את זה.. אז הבאתי אותה בשאלה...... למה כולן אומרות לי שאני לא אשמה ,, שלא יכולתי להתמודד עם הפוגעים. ולמה המוח המעוות והדפוק שלי - לא יכול לקלוט את זה?! ?! ?! ?! ?! ?! האם הוא יקלוט את זה מתישהו? ושורה נוספת שרציתי לאמר - והיא מאוד חשובה : תחושת האשמה - רק התגברה אצילי יותר ויותר! הרבה יותר ממה שהיה קודם לכן...... שבת שלום! שלכן , ענבר.
14 לייתר דיוק- ואם זכרוני לא מטעה אותי ...
הפוגעים האלה , נמצאים כאן השבת .. 2 הפוגעים המדוברים בהודעה שלי, והפוגע הראשי- שנמצא גם ככה פה ! כי הוא גר מתחתיי................... היה חשוב לי לאמר זאת!
נכון! את לא אשמה!!!! את לא אשמה!!!! גם לא בגיל 200!!! יודעת שקשה להפנים את זה. זוכרת כמה כעסתי על עצמי כשכבר בעצמי הייתי אמא לילדים, ועדיין לא היתה לי היכולת לומר "לא"....זה לא משהו שקשור לגיל. אני חושבת שזה קשור לכל מיני אמונות ועקרונות לא נכונים שהוטבעו בילדותינו בעיקר ע"י הסביבה שלנו וגם ע"י העולם כפי שאנו פירשנו אותו כי לא היה שם מי שיסביר לנו את המציאות כפי שהיא... האמת, היום אני מבינה שזה בכלל לא חשובולא קשור ובכלל בכלל לא משנה אם יש סיבה "הגיונית" "מוצדקת" או לא. העובדה היא שאני (ואולי גם את) לא ידעתי ולא יכולתי להתנהג אחרת!!!!וזה הדבר שלבסוף הצלחתי לקבל. לקבל את תגובותי והתנהגותי כי זה מה שיכולתי. נקודה. ברגע שהצלחתי באמת לקבל את זה כך הכל נהיה יותר קל ופחות מאיים. רגשות האשמה והכעס העצמי לא מביאים אותנו לשום מקום טוב וחיובי. לכן, חפשתי מה כן יכול לעזור לי להיות במקום יותר טוב. הקבלה - של עצמי בעיקר היא החלק החשוב. אני נזכרת עכשו שגם אמש אמרתי זאת. זה בטח נכון אם כך, לא?! שבת טובה, נעימה וקלה למרות הכל!!!! ושאלה קטנה - הפעם זה כבר מאוחר - אבל בפעם הבאה כשכולם מתאספים האם אין אפשרות שבאותה שבת לא תהיי בבית? השאלה בפירוש לא נועדה כדי להוסיף עוד רגשי אשמה מיותרים אלא ללמוד לפעם הבאה.... מחזבקת
