רגשות בעקבות מילותיה של אמא שלי - "מתכון היסרדות":
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אסור להתלונן אסור להראות שקשה מותר להפגין רק את הצד החזק והמתמודד כראוי חייבת להתמודד בהצלחה בכל המסימות היומיומיות אחרת ישימו עלי פס שחור יפסלו אותי אהיה שווה לאפס אחשב כאחת שלא מסוגלת לעשות כלום ואחרי שאמא שלי גורמת לי להרגיש ככה עם האמירות שלה שלא תעיז יותר להגיד שהיא רוצה שאני אהיה מולה בלי מסכות...
אבל מה שלא הבנתי הוא האם גם היום היא ממשיכה עם זה? נזכרתי שפעם אמרתי לאמי שאם היא היתה מכירה אותי יותר טוב היו לה עוד הרבה סיבות לבוא אלי בטענות....מאז היא קצת הפסיקה, לא להרבה זמן, אבל זה נתן לי כוחות אחרים להתמודד עם מה שהיא אומרת.... כשאני חושבת על זה יותר עמוק, אז אני מבינה שאלו האמונות שלהן, הן לא האמינו (במקרה שלך - עדיין) בעצמן וביכולות שלהן וזה מה שהן העביר לנו.... ואני שואלת: לא די לנו עם הבעיות שלנו שאנחנו צריכות על גבינו גם את הבעיות שלהן?! בכל מקרה, מחזבקת...
אבל לפני שבוע כן מה שכתבתי זה לא המילים שהיא אומרת זה רק מה שהיא גורמת לי להרגיש מה שהיא אומרת זה שקשה לי עם כל דבר גם עכשיו, אז אין סיכוי שאני אוכל לעמוד בלחץ יותר גדול ושאני לא מסוגלת את זה ואת זה ואין סיכוי שאני אצליח בזה ובזה... וכן, היא בהחלט לא מאמינה ביכולות שלה...
שחף יקרה המילים של אמא... האמונה שלה... התקווה... הדחיפה.. וגם הסטירה... נכנסים אלינו הכי עמוק... מנתווים ומעצבים אותנו... לעיתים אמהות לא יכולות...לא מסוגלות... רוצות... כואבות... מפחדות... אבל לא יכולות אחרת... אני יודעת ומבינה את הכאב... יש מקום שצליחי לקחת את מה שיש לה לתת? מחזקת ואיתך אידה
