היום נזכרתי ...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
היום נזכרתי במשהו מהעבר... במשך תקופה ארוכה שאני עובדת במעון, הייתי משתמשת בכפפות לידיים. אם זה בהחתלה של תינוק, אם זה בשטיפת הריצפה של הגן, אם זה בשטיפת כלים(אם אני עובדת במטבח). כידוע לכן, יש לי גם ציפורניים-(בניה) שההתעסקות עם מים הורסת. היום! נזכרתי .. נזכרתי באירוע טראומתי (עם אחי) . כפפות עבורי זה טריגר רציני. היום עבדתי במטבח- שמתי את הכפפות ונזכרתי... ניסתי להעביר אותה איכשהו... ולא להתייחס... אבל הרגשתי שאם עוד שניה אני לא מורידה אותה - אני משתגעת... טריגר - זהירות : הוא היה גוזר אצבע אחת של הכפפה - והיה עושה אותה כאילו זה "קונדום".. אני כותבת לכן- ואני מתביישת... מתביישת לאמר את זה... אבל למה אני צריכה צריכה להתבייש למה
נראה שפקק הזכרונות הטובים והרעים נפתח... מפחדת להזכר בעוד דברים רעים... זה לא עושה לי טוב- למרות שעדיף לזכור דברים מאשר לא לזכור...... הראש .. הבטן... אני עומדת למות... זה הרס אותי .... זרקתי את כל הכפפות אצלי בבית- לא מסוגלת להסתכל על זה... בעעעעעעעעעעעעעע (לא משנה שציפורן אחת כבר נהרסה מכל הכיוונים-בגלל ערימת הכלים שהיתה לי)
כואבת איתך את הזכרונות שעולים.... שמחה שאת כותבת עליהם ומייד מוציאה ומשחררת.... חיבוק גדול
אין לך מושג עד כמה אני מזדהה איתך!!! אחרי שקראתי, התחלתי להרגיש את הפחד מהזכרונות שעולים ברמה הפיזית... אחותך לצרה שחף
ענבר יקירתי, לך אין מה להתבייש!!! ואל תשכחי זאת לעולם!!!!! הוא צריך להתבייש ואך ורק הוא!!!! אני כאן מאמי, תמיד! ((((((((((((((((((((((ענבר)))))))))))))))))))))))
((((((((((((((ענבר)))))))))))))))) מבינה אותך ומזדהה, איתך בכאב תחזיקי מעמד, ותזכרי שאת לא לבד, כולנו איתך עוד חיבוק אני