תובנה...

קבלתי את זה במייל: ... >> >> >> לא, זה אינו מתכון לרגלי צפרדעים... ( -: >> זוהי וריאציה לא ממש טעימה ל"מי הזיז את הגבינה שלי" >> >> ניסוי ראשון >> >> 1 . בידך האחת אתה אוחז מחבת ובה מים רותחים, >>בידך השניה צפרדע . >> >> >> 2. שחרר את הצפרדע לתוך המחבת. >> >> >> 3. מה היא עושה? >> >> ברגע שרגליה חשות במים הרותחים היא קופצת את קפיצת חייה >>ויוצאת מהסכנה. >> >> ניסוי שני >> >> >> 1. בידך האחת אתה אוחז מחבת ובה מים פושרים, בידך >>השניה צפרדע. >> >> >> 2. שחרר את הצפרדע לתוך המחבת. >> >> >> 3. מה היא עושה? >> >> ברגע שרגליה חשות במים הפושרים היא נשארת במים ומשתכשכת >>להנאתה. >> >> אבל >> >> >> 4. מתחת למחבת דולק נר, ומחמם את המים לאט >>ובהתמדה. >> >> >> 5. המים בטמפרטורה של 35 מעלות - מה עושה הצפרדע? >> >> משתכשכת. >> >> >> 6. המים בטמפרטורה של 45 מעלות - מה עושה הצפרדע? >> >> לא נעים לה אבל היא עדיין משתכשכת. >> >> >> 7. המים בטמפרטורה של 55 מעלות - מה עושה הצפרדע? >> >> היא בקושי נושמת וקשה לה לזוז אבל היא עדיין במים. >> >> >> 8. המים בטמפרטורה של 65 מעלות - מה עושה הצפרדע? >> >> מתבשלת במים ללא רוח חיים. >> >> אז למה היא לא קופצת? >> >> היא לא קופצת כי: >> >> >> ? היא לא מרגישה שהיא בסכנה. >> >> >> ? המציאות אמנם השתנתה והיא הרגישה משהו אך לא >>הבינה. >> >> >> ? כשהמצב היה חמור וקיצוני היא כבר היתה במצב של >>חוסר אונים. >> >> מוסר השכל: >> >> כולנו דומים לצפרדעים. >> >> הטבע יצר אותנו מוכנים לזיהוי סכנה מיידית ובעלת עוצמה >>ואז אנחנו מוכנים להתמודד מיידית או לברוח. >> >> אבל אנחנו עיוורים לשינויים וסכנות שמתפתחים בהדרגה. >> >> >> ? האוברדרפט שגדל לאט לאט ובהתמדה. >> >> >> ? הזוגיות שמשתנה וגורמת לבלות חיים שלמים של >>שתיקה וסבל. >> >> >> ? אנחנו במקום עבודה שהיה נהדר. >> >> >> ? ועוד.... (לכל אחד מאיתנו דוגמאות פרטיות) >> >> אז הפסיקו לבלוע צפרדעים ותתחילו לשנות. ופתאום הבנתי למה היה לי כל כך קשה לזהות את הפגיעות.... למה בעצם לא עשיתי כלום... גם אני הייתי צפרדע שחיממו לה לאט לאט את המים ולכן לא יכולתי להבחין ולהבין מה בעצם לא בסדר כאן.... מקוה שזה יעזור גם לכן להבין יותר ולקבל יותר... מחזבקת (גם את עצמי!)

היי אסתר אני מניחה שגם אצלי זה מה שהיה, ובגלל זה לקח לי יותר מחצי שנה להבין שהיה משהו לא בסדר... תודה על התובנה המעניינת.

למה לחמם כך את המיים לצפרדע?

מאמינה שזה בדיוק מה שעשו לי (ודאי לא רק לי...) אנשים מסוימים וצריך להפנות את השאלה אליהם... בהנחה שקראת עד הסוף...

זה בטח ניסוי צרפתי במקור

מוסר ההשכל מאלף ומעלף..........מאלף ועד תף.

ואוו, כמה את צודקת עצוב. ואם לקחת את זה קצת למקומות אחרים, חשבתי הרבה פעמים שהרבה יותר קל לי לשאת את הכאב והקושי כשגם ככה רע כי אני רגילה.. הרבה יותר קשה כשזה בא בפתאומיות.. ואני תהיתי אם ככה איפה עדיף להיות בתוך מציאות קיימת.. מובן שעדיף לשנות את המציאות ולא להסתגל לה ולקבל אותה בכניעות.. השאלה אם זה אפשרי.. כשאני נלחמת על ההווה שלי כל פעם שקורה משהו הנפילה בלתי נסבלת.. כשאני מרוסקת וממילא שקועה ובמיטה כל היום, זה משתלב ועובר כחלק מהגועל שגם ככה קיים.