שבוע טוב(?) ותודה על התגובות שלכן ..
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אחרי דיונים עם עצמי.. ועם חברותיי... לזה הגעתי ! אני מאמינה שכל מה שקורה לי בחיים- הם בגלל מאורעות העבר... שכידוע לכן כל המעשים שעשו , כל המילים שנאמרו - נחקקו עמוק בזכרונינו.. ואנו- סוחבות איתנו גם את הפגיעה הגופנית וגם את הפגיעה המילולית עד היום... ועד בכלל (נראה לי) כנראה שכל התחושות שמלוות אותי - הן לגבי עצמי- והן לגבי הסביבה - הם תוצר של מאורעות העבר. תודה שאתן מקבלות אותי כפי שאני תודה שאינכן שופטות תודה על התמיכה ואהבה שאתן מפזרות! *כנראה שכל זה חדש לי - אם כי אף פעם לא היה לי את "הבמה" בשבילי *כנראה שכל זה חדש לי- אם כי עד עצם היום הזה היה עליי לשתוק ועכשיו לפתוח את הפה... קצת -הרבה חדש לי... *כנראה שכל זה חדש לי- אם כי לעולם לא הבינו אותי -והיום ... היום כל מה שאכתוב אם זה רגשות- חלומות מוזרים- דברים שקרו בעבר- ועלו עכשיו- (שאנשים יכולים להשתכל עליי ולהרים גבה ולאמר : "ראבק" , למה זה עלה עכשיו... ) טוב.. נראה כי זה צריך עוד עבודה עצמית.... עדיין מהססת! בקשר להכל! תודה לכן יקרות שלי פה איתכן ובשבילכן.. ומברכת שהשבוע יעבור בטוב ... ! ! ! הלואיייייייייייי אוהבת ענבר.
אני רואה שהגילוי היטיב עימך :) אם הצלחת סוף סוף לישון ולסדר את החדר ואני כל כך שמחה בשבילך שמצאת את המקום שלך מקום בו מקבלים ואוהבים אותך מקום בו אפשר לשתף ללא חשש... מקווה שתצליחי גם להפנים את זה שאת רצויה ואהובה!!! שבוע מקסים שיהיה לך שחף
צודקת ! תודה ! עכשיו צריכה לעבוד וללמוד : הכיצד לדעת לאכל את הסובבים אותי ... את אלו שמכירים אותי... למשל מהעבודה שלי ובכלל : יש כאלה שלא יודעים לקבל את התשובה "לא" .. אם כי - זה גם תשובה! יש הרבה עבודה ... הן בדימוי העצמי הנמוך והן בחוסר הביטחון .. יהיה בטוב מתישהו... תודה!
אני שמחה שהגעת למסקנות האלה, לדעתי זו הדרך לקבל את איפה שאת נמצאת ולנסות להמשיך הלאה. וחוץ מזה, כמובן שאנחנו פה, וכולנו בדיוק באותו מצב, אנחנו מבינות אותך ואין על מה לשפוט אותך. שום דבר לא היה באשמתך ובטח שלא רצית להיות שם... גם אם דברים ממשיכים לעלות (אפילו אם זה יקרה עוד שנים) זה ברור, ואנחנו תמיד פה בשביל לקבל אותך בדוק כפי שאת. שיהיה לך אחלה של שבוע, אוהבת מיכל
ומה עם אלה שלא מבינים ? אלה שקשה לי להתעלם מהם.. למרות שצריך להשים עליהם "פס" גדול? קשה לי אם האלה ... לא יודעת למה הם מפריעים לי ... אלה שלא אוהבים או לא מעריכים את טוב ליבי... וכשפעם אחת אומרים להם "לא" מעקמים פנים... ואת אלה שתמיד אומרים :"את אף פעם לא בפוקוס" ... (איך אהיה אם התוקף נמצא פה איתי?) ואו :" את כל הזמן עצובה"... עקיצות קטנות עם כאב שנשאר.......... נשבר לי ... דימוי וביטחון עצמי- שואפים לאפס... איכס- נגעלת מעצמי.
כל הכבוד ענבר..... הלוואי שהאופטימיות הזו תלווה אותך לתמיד, אבל מותר גם ליפול לפעמים. שבוע קסום, לך ולכולן. ליאור
שהיא תתנפץ לי ....... ז"א, מרוב שאני משדרת אופטמיות .. ומקווה לטוב... ולאור שבקצה המנהרה- אני מפחדת שהכל התנצץ לרסיסים... שגם זה יכול להיות... או שאני טועה... לא יודעת !
