התאמצתי

ניקיתי את הבית, בישלתי ובעלי בקושי הגיב לזה התחלתי לצעוק עליו למה אני מקבלת תמיד עידוד מהחברות שלי וממנו לא שומעת מילה אחת טובה שיגיד משהו לפחות שיראה שאכפת לו הוא הזמין קרטיסים ל-18 לינואר - נוסע לחודשיים יאללה ישעוף כבר כיביני מט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

תעירו אותי בעוד כמה שנים

שחף יקרה צודקת...הפידבק חשוב.... כשהוא לא מגיע....זה מאכזב... אולי פוגע? מוריד את החשק להתאמץ... את התאמצת והצלחת...הוכחת לעצמך שאת יכולה.... כל הכבוד לך...באמת... כנראה שאת יכולה הרבה יותר מה שאת חושבת... גם בתחום הזה... ואולי את מרגישה שאין בשביל מי...כי אין תגובה... אבל את עושה זאת עבור עצמך... כיצד את מרגישה שהוא נוסע....? אידה

אני לא יודעת מה אני מרגישה בקשר לנסיעה שלו אולי חוששת קצת מזה שאחזור הבייתה ולא יהיה שם אף אחד מזה שכארגיש רע לא יהיה בבית אף אחד שיכול לעזור אפילו טיפה ואולי שמחה שאשאר לבד עם עצמי אוכל לבדוק איך זה להיות לבד במשך תקופה יחסית ארוכה

קראתי מה כתבת ולא ידעתי מה לומר לך.... חשבתי שוב.... נזכרתי כמה הייתי מתוסכלת בזמנים שהצלחתי לאסוף את עצמי ולעשות משהו בבית ואף אחד לא העריך... מבינה עכשו שקודם כל אף אחד חוץ ממני וממך במקרה זה, לא מבין מה קורה לנו בתוכנו ואיזו מלחמה אנחנו מנהלות בעצמנו כדי להביא את עצמנו לידי עשיה כזו...ולכן הם לא לוקחים את זה כמשהו מיוחד. יש עוד משהו, לפחות במקרה שלי. כשכבר סוף סוף אני מצליחה לעשות משהו הסביבה לא יודעת איך לאכול את זה: כמה זמן זה יישאר? מתי שוב אתאמץ? מתי שוב יהיה נקי/מסודר/אוכל? בעצם בשביל הסביבה עד שזה לא הופך (?) לחלק מאיתנו אז בעצם לא עשינו שינוי.... אבל! זה בכלל לא חשוב!!!!מה שחשוב הוא שאנחנו עשינו את המאמץ, אנחנו עשינו איזה שהוא שינוי !!!אנחנו טרחנו ויצא מזה משהו!!!! למדתי שברגע שהצלחתי להרגיש באמת טוב עם מה שהצלחתי לעשות כבר לא היה כל כך חשוב לי איך הסביבה הגיבה. מה שהכי חשוב הוא שאנחנו יכולות ומסוגלות להכיל את זה שעשינו משהו טוב! משהו שונה! המטרה היא שנעשה זאת קודם כל עבור עצמנו, עם הסובבים אותנו יוצאים נשכרים - מה טוב!!! מחזבקת...

תודה אסתר אני מסכימה איתך :) הקושי הוא ללמוד לעשות משהו עבור עצמי אז אולי כשבעלי יסע ואני אעשה שוב משהו בבית אהיה בטוחה שזה עבור עצמי ולא עבורו ומשם אוכל להמשיך...