חייבת לשתף במשהו שקרה לי עכשיו טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
חזרתי עכשיו .. עליתי מדרגות- בדרכי לרכב שלי... ברחוב אני רואה איזה גבר עמוד ומסתכל עליי (מותר לו נכון?!) ואני ..ישר עם דפיקות הלב שלי.. מתקדמת לעבר האוטו ושומעת שהוא מתחיל ללכת ואני - לא העזתי להסתכל אחורה- מראה על פחד , שיחקתי אותה מתקשרת ... ותוך כדי כבר התחלתי לדמיין את עצמי שוכבת על הריצפה ונאבקת בכוח... וכל מיני סרטים מפחידים התחילו להעלות למוחי... הגעתי לרכב, והוא- בכלל פנה לכיוון השני... אבל אני - עד עכשיו ידיי רועדות לי ! ואני שואלת- מה יהיה הסוף? עד מתי נתהלך ככה בפחד? עד מתי? אלוהים זה בלתי אפשרי! העיקר אני בריאה ושלימה- חיה - נושמת (בקושי עכשיו) אבל... מה קורה לאותן הבנות המסכנות ש................ אויי לא מסוגלת לחשוב . עצוב! פשוט עצוב!
זה נדמה כאילו כולם רוצים לפגוע בך, מין פחד מתמיד כזה שלא עובר. את כל כך מבינה את הרצון לחזור לתמימות, ללכת ברחוב ולא לפחד. לפעמים אני תוהה מה עדיף: לפחד ואז זה מין מנגנון הגנה כזה, או לתת לזה לעבור ולקחת את הסיכון שזה יקרה שוב. לדבר בפלאפון זה אכן פתרון טוב, גם אני עושה את זה כל הזמן... התחלתי גם ללכת לשעורי אירובי קיקבוקסינג, זה שיעור כיפי כזה וגם מעלה את תחושת הביטחון העצמי, אני ממליצה. וכמו שאת כבר אמרת לי בסוף יהיה בסדר אז תמשיכי להאמין בזה.
משתמשת במה שאני אומרת ! כל הכבוד! יהיה טוב! בבדאי שיהיה טוב ... השאלה מתי ?! לא סתם- מה שצריך זה אמונה שנצליח.. וזה בא ביחד עם העבודה שלנו... ובאשר לחולה מין- שאלוהים ישרוף אותם! כל יום כל לילה אותה ההרגשה- בכלל כשאני חוזרת לבית- אני מקפצת בכל המדרגות עד לבית שלי... (אולי משהו מסתתר) פרנואידית- באמאש'לי... ובקשר למייל ששלחת לי - קיבלתי אותו בגיבריש... מוזר! יש לך אימייל בוואלה? אם כן- זה ישלח הרבה יותר טוב!
אני כל כך מבינה אותך, אני, שאני בת 23, לפעמים אפילו מילדים בני 16 (היום הם מסוגלים להכל...).... לא מסוגלת ללכת בשקט ברחוב, מפחדת כשרואה מישהו הולך מולי או מאחורי... ישר מוציאה פלאפון (כמו שאמרת) ומתחילה להתקשר ומחזיקה את המפתחות ביד שאוכל להתגונן איתם, לדקור איתם.... כבר יש לי סיוט מהסיטואציה...
(((((((((ענברי)))))))))) אני תמיד רועדת מפחד כשאני הולכת לבד בלילות ברחובות שקטים, אפילו ברחוב שלי אין אף אחד מסביב אבל אני כבר מדמיינת איך מישהו קופץ עלי מהבנין הזה או מהבנין ההוא.. נקווה שיום אחד זה ירגיש אחרת... בוקר טוב..
עד היום אני מתבלבלת בינכן.... :-) ואני שואלת את עצמי... עד מתי?? אלוהים! עד מתי???????? עד מתי נחייה בפחד הזה? נמאס ללכת ברחוב ולהסתכל 20 אלף פעם (ואפילו יותר) - אחורה - לראות שאין מישהו נמאס להחסיר פעימה כשיוצאים לבחוץ ושומעים רעשים נמאס לאבד את הנשימה בגלל איזה גברבר שרק מסתכל... נמאס.
