מפחדת מזיכרונות שצצים

לאחרונה הופיעו לי שני זיכרונות חדשים (אחד בשבוע שעבר ואחד השבוע) לא נעימים, אבל יחסית קטנים ולא ממש מזיקים אבל כשמשהו מתחיל לצוץ תמיד יש סיכון שבהמשך יבוא עוד משהו ואני מפחדת מהעוד משהו הזה לא רוצה זיכרונות חדשים מספיק לי את מה שיש לי נכון להיום גם עם זה לא ממש מסוגלת להתמודד עושה לעצמי הרדמה כללית מרדימה את הגוף, את המחשבות, את הרגשות... מנסה לא לשמוע, לא לראות לא את מה יש בפנים ולא את מה יש בחוץ הכל נהיה בהילוך איטי זה כמעט כמו להפסיק לחיות לתקופה מסוימת הבעיה היא שהיום בערב התחלתי להרגיש שאני מתחליה לאט לאט להתעורר... וההתעוררות הזאת לא תביא איתה בסורות טובות...

לא עדיף לנסות להיזכר בהכל ואז להניח לזה? זה בטח נשמע מאוד יומרני מצידי להגיד את זה וגם לא כל כך יש לך שליטה על תזמון הזכרונות, אבל אולי אם תנסי להיזכר בכל מה שקרה תוכלי להתמודד עם זה פעם אחת ולתמיד, ואז את יודעת שזכרונות חדשים לא "יצוצו" שוב. ואולי אם תצפי לזה, זה יראה פחות מפחיד... למרות כל זה, אין דבר שאני יכולה להבין יותר מהרצון להרדים את הנפש והגוף - לתת מנוחה אמיתית, כזאת שאין אפילו כשישנים... אם רק הייתי יכולה. שולחת לך חיבוק גדול והרבה אהבה

ושוב, מזדהה... ויודעת שזה קשה וכואב........ תנסי אולי להסיח את הדעת בלשמוע מוזיקה, רק לא לשקוע שם... לא לחשוב על ה"שם" הזה.... לא כשאת לבד... חיבוק!

מיכלי, יכול להיות שאת צודקת ושעדיף להיזכר בהכל ולהניח לזה עם הזמן אבל הבעיה היא בכך שאין אפשרות לזכור את הכלללללללללללללללללללל ותמיד ישאר משהו שמחכה מעבר לפינה ובפעמים הקודמות שנזכרתי בדברים זה לא היה סימפטי במיוחד אז אני לא ממש מתלהבת מהרעיון של לחזור על החוויה מצד שני יש בזה גם משהו מסקרן... אולי מצפות לי עוד הפתעות בדרך?...