ליאור... מה שלומך? דואגת...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
בקרוב נעשה חזרה גנרלית על טקס הלוויה שלי.... אידה תספיד אותי.....(תיזהרי לבכות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) נואשת תקריא את השיר של פוליקר. דברים שרציתי לאמר.... ענבר הפרחים עלייך.... שדה ניר תקריא מקאמה.... אה שכחתי להגיד לוויה חילונית באחד הקיבוצים (לא מתעקשת על נוף יפה) שכן לא אוכל להנות ממנו... רוצה להיקבר בתוך ארון. לוויה קלאסית כמו בסרטים הקיטשיים בהולמרק... ואבוי למי שתעיז לבכות...רק לחזקה אני מרשה לבכות, ורצוי כמה שיותר....דרך אגב איך היא נלחצת שאני מדברת על המוות הקרב שלי. או אז נעלמת המטפלת הרציונלית, ויוצאת ממנה המרוקאית שבה...אוי אני נהרסת מצחוק באותם רגעים....יש לי עוד שתי פגישות לחרפן אותה, עם האני הולכת למות שלי...והיא עונה ליאור אל תדברי על זה, ואני עונה לה שאני בחורה מציאותית...והיא מתחננת שזה לא חלק מהמציאות...ואני אומרת לה שכן.... אוי אלוהים הזוי לגמרי, אם הייתן יכולות להכנס איתי ביום כזה לטיפול...נשבעת מופע סטנד אפ חיני חינם...
אל תדברי כך! אני מוכנה להביא לך זר של שושנים- ליום הולדת החדש... ביום שתצאי מהניתוח בריאה ושלימה ! ונואשת... נואשת תשיר לך שיר טוב... שיר של תקווה ..שיר של חיים חדשים : דרך החיים/ רינת בר ואבי ביטר : תקשיבי לי ילדה הדרך מפתה בעולם יש טוב יש גם רע אסור להישבר בעולם יש גם תקווה גורלו של אדם רק האל יקבע.. אני עוד רק ילדה שעוד לא מבינה מחפשת את הדרך אל התהילה רבים המכשולים בדרך החיים הדרך אל האושר ביד אלוהים.. תקשיבי לי ילדה כי הדרך מפתה בעולם יש טוב יש גם רע אסור להישבר בעולם יש גם תקווה גורלו של אדם רק האל יקבע.. בנאדם הולך בדרך החיים לא תוכל לברוח זאת דרך אלוקים בנאדם הבן זאת דרך החיים כי מעשייך בספר נכתבים.. אני עוד רק ילדה שעוד לא מבינה מחפשת את הדרך אל התהילה רבים המכשולים בדרך החיים הדרך אל האושר ביד אלוהים.. תקשיבי לי ילדה הדרך כי מפתה בעולם יש טוב יש גם רע אסור להישבר בעולם יש גם תקווה גורלו של אדם רק האל יקבע.. אני עוד רק ילדה שעוד לא מבינה מחפשת את הדרך אל התהילה רבים המכשולים בדרך החיים הדרך אל האושר ביד אלוהים.. ורוצה אני, להוסיף ולאמר..... לפעמים כשמסתכלים טוב ובוחנים הכל מקרוב אז פתאום הרע בטוב הוא כל כך קטן ופתאום גם בדמעות צחוק גדול ואז פתאום קרן אור נשלחת ובתוך הלב היא זורחת והעולם הוא רק בצבעים ברורים ומאירים ובעצם רוצים לחייך לכולם ולצעוק בקול גדול - "איזה טוב הוא העולם". תקווי לטוב... ויהיה טוב! יש לך משפחה- ואני בטוחה שהיא מקסימה... בשבילם ..ורק בשביל האושר הגדול הזה- צריך לחשוב חיובי... (((((((((((((((((((ליאור))))))))))))))))) אוהבת ענבר אה... וסליחה על האורך .. :-)
אל תדברי כך.... אני מבינה את הפחד החשש .... הדאגה לילדים... אבל תאמיני...תאמיני שהכל יהיה בסדר.... כי באמת יהיה בסדר... את מפחדת וצוחקת מהמקום הנ"ל...אבל זה יכול לעבור לילדים.... והילדים יכולים להכנס לחרדה שהם הולכים באמת לאבד את אמא.... וזה לא נכון!!!! ספרי להם על הניתוח ....ספקי להם את המידע המתאים להם.... אך אל להם להיות בחרדה.... הכל יהיה בסדר.... תאמיני.... אני מאמינה.... ואני...איתך....במקום אחר ממה שאיחלת לך ולעצמך!!!!! איתך אידה
מותר לך לפחד. מותר לך להגיד את כל הדברים המלחיצים. מה שנכון, עדיף כאן ובטיפול (ומי שקוראים לה חזקה צריכה להצדיק את הכבוד שנותנים לה) אבל לא לילדים. רק שתזכרי שכל הזמן אמרנו לך שיהיה בסדר ואל תהיי במבוכה שהלחצת אותנו. אני למשל גיליתי השבוע שעלה לי הכולסטרול. אני לא מבינה בדיוק מאיפה האנרגיות לעבוד (לפעמים אני מתפרעת וחצאי ימים קוראת ספרות יפה באנגלית אבל הערב סיימתי ספר שבלע אותי ובלב מבטיחה להיות טובה מעכשיו) יש לי הרבה שעות של מלחמה פנימית בין רגשות ויישויות וזכרונות שמפחידים נורא. כל פעם הם מתקרבים יותר, מוחשיים יותר, מכאיבים יותר. וגם כל הבאלגנים הרגילים לא נגמרים. מרגישה כל הזמן בתוך הצגה. ואיך לא כשמכל העולם חוץ מאדם אחד צריכה להסתיר מי אני באמת, מה אוכל אותי מבפנים, מה עובר עלי.
ליאור יקרה, אני מבינה את הפחד... וגם מאמינה בכל ליבי שהכל יהיה טוב עוד מעט נחגוג לך את יציאתך מבית החולים שלמה ובריאה יותר!!!!! איתך שחף
