מאז הביקור אצל רופא השינים,אני לא "טריגר"
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מסוגלת להרגיש את הטעם של האוכל,כל מה שאני מנסה לאכול אני רוצה להקיא אותו,האוכל הפך להיות בשבילי ממש סיוט,אולי אני לא אוכל אז גם לא יהיה הצורך להוציא אותו, אני כבר כמה ימים אחרי החויה הטראומטית הזאת,ולא מצליחה לחזור למסלול גם ככה תמיד היה לי בעיות עם האוכל או שלא אכלתי כמעט או שבלסתי יותר מידי ועכשיו אולי אני מנסה לתפוס על זה טרמפ הנה כל אכילה או נסיון לאכול מלווה ברצון להקאה,אולי אני בכלל אפסיק לאכול, כל הזמן יש לי את התחושה של אבא,הזיכרון הזה לא עובר,הזיכרון הזה מציף אותי התמונה הבלתי אפשרית הזאת לא נמחקת אבא תמיד היה דואג לי שאני אוכל כל פעם לפני שפתחתי את הסיפור שהייתי באה לבקר אותו בעבודה דבר ראשון שהיה שואל אותי אם אני רעבה,ואם אני רוצה שהוא יקנה לי משהו לאכול,אולי הרצון להקיא זה בעצם את אבא אוכל ואבא זה ביחד וזה מה שקורה לי עכשיו אני רוצה להוציא אותו ממני אני רוצה למחוק את התמונה הזאת של שנינו בחדר האמבטיה אני רוצה למחוק אותי
מאד נוגע ללב מה שכתבת. עצוב וקשה לקריאה...מבינה את התחושות הקשות שלך...האם יש מטפלת בתמונה? מישהי שיכולה להכיל ולראות דברים ממקום מעט יותר עמוק? מקצועי? חוויות מהסוג הזה יש בכוחן לשבש לגמרי את השגרה... וזה קשה מדי. מקווה שתרגישי טוב. ליאור
גל יקרה מקווה שמחר ואולי כבר עכשיו יותר טוב... מבינה את הצורך להוציא זאת ממך.... פיזית ונפשית.... איתך אידה
