מה יהיה מעכשיו?
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נכשלתי ניצחתי נשברתי התפרקתי נאבדתי מלא מילים מתרוצצות בראש והכל מאבד משמעות עוד כמה שבועות ספורים משתחררת מהאישפוז אני אוכלת ואפילו לא צימצמתי בבית הדפוסים לא השתנו החשיבה לא השתנתה לשניה אבל אני אוכלת כמו רובוט שתיכנתו אותו לאכול אוכלת ולא מרגישה מה אכלתי אוכלת ונחנקת ובוכה בלב אוכלת משמינה ומחייכת אוכלת הפסדתי למחלה ניצחתי תמחלה אני לא יודעת לא ניצחתי כלום ניצחתי תאוכל לא נותנת לו להשפיע עלי גם במצבים רגשים אז אוכלת גם כשרע מאוד גם כשיש התקפים גם כשבוכה גם כשהחום קודח אוכלת ומתה מכל ביס שנכנס... נכשלתי אני לא יודעת להיות בריאה אני לא יודעת אם אחלים והמחשבות יעלמו והפחד ירגע נכשלתי חוזרת למקום של הפגיעה ניצחתי ביקשתי עזרה מהמשפחה עוזבת תדירה לתקופה בלתי ידועה חוזרת לבית של ההורים אני כישלון חשבתי מה מאבדת בכל מקום שאהיה בו אחרי האישפוז והבית זה הרע במיעוטו שם יש רק פגיעה אבל לפחות אני אוכל ולא אצום... אני מפחדת כבר חצי שנה שאני באישפוזים וזה מפחיד לראות עולם הייתי בשבת בבית יצאתי עם חברים שמחקתי מהחיים שלי פתאום הכל חוזר החברים השאלות הפחדים החדר שהביא איתו את כל הסיוטים שחרוטים על הקירות על המיטה על הלב התקפי חרדה מהרגע שנכנסתי חזרה למחלקה.. מידת בגדים שעלתה פתאום המידה היא כבר לא של חנות בגדי ילדים ושוב עוברת ברחוב וכולם מסתכלים שורקים מעירים מתחילים רומזים אפילו כאן באישפוז הבן היחיד שנמצא, שחיי איתי יום יום העיר הערה שאני חושנית שוב חזרו סממני נשיות שניסיתי להעלים שוב ההוכחה שהרזון מרחיק הכל בלאגן אני לא יודעת כלום רק שאין לי אויר ותכף חוזרת לבחוץ ואני לא יודעת להתמודד רק יודעת שכואב לי בפנים ואני מתפרקת ונבנית ויודעת שמשהו בי רוצה להפסיק תמאבק באוכל ולהיכנע לחולי ומשהו בי לא מאפשר נפילות כי אני רוצה לנצח אני לא יודעת כלום
שלום יקירה, את נשמעת ילדה פגועה שעברה כה הרבה, כה כואב אני כאן בשבילך, להשיב, לענות, לעשות כמיטב יכולתי
ילדונת יקרה נצחון כשלון הכל עניין של הגדרה.... ואת מרגישה..מה? שלא השגת כלום? האישפוז היה לשוא? זה סממן חיצוני? מכאן אולי אפשר לטפל בשאר הנושאים הקשים... מה יכול לעזור..לא להרגיש כישלון? מה יכול לעזור להרגיש את הכוחות שבך? היכולות... הנצחון... איתך אידה לא להרגיש כל כך לבד?
ילדונת יקרה - באמת מאוד יקרה, גם אם מרחוק אני מרגישה כל כך הרבה בילבול וכאב ופחד בתוך מה שאת כותבת רגשות כל כך קשים הלוואי והייתי יכולה להקל עלייך לפחות במשהו קטן אבל אני לא יודעת איך יכולה רק לשלוח חיבוק (((((((((((((((((((((((((ילדונת)))))))))))))))))))))))))))) ולקוות יחד איתך שיבוא יום ויהיה קצת פחות קשה אוהבת ומתגעגעת שחף
