יקרות לי!

שוב תודה לכולכן על הדאגה. בילינו היום 5 שעות בחר"פ אבל עשיתי זאת: רצתי, התרוצצתי, צלצלתי, שאלתי ולא הרפיתי עד שראה את החיילת רופא עור ונתן לה 7 (שבעה!) גימלים (היא מאושרת ואני רגועה). מוכרחה לספר לכן שאכן האמונה עוזרת: ממש דמיינתי איך אנחנו נכנסות ביחד והיא נשענת עלי והש"ג נותן לי להיכנס, ואני מצליחה גם להיכנס איתה לרופא וגם שרופא עור יראה אותה. הייתן מאמינות? נתנו לי להיכנס עם המכונית פנימה!!! (את זה לא דמיינתי - לא הלכתי כל כך רחוק....) עוד אמש בני, שהיה חובש בצבא, אמר לי: אמא לא יתנו לך רופא עור רק עם הפניה מהבסיס. ואני המשכתי עם האמונה שלי ועם הכוח הזה הלא ברור שהאמהות נותנת לכולנו (האמהות בינינו יודעות על מה אני מדברת) וזה הצליח. מה שחשוב לי הוא לחזק את עצמי, להאמין ולדבוק חזק במטרה גם עבור עצמי בכל תחומי חיי הטעונים שיפור....יופי שהצלחתי במה שקשור לבתי אני רוצה את זה גם עבור עצמי. מקוה שגם אתן - כולנו - באמת נצליח להאמין שדברים טובים יכולים לקרות לנו ונדבוק באמונה זו. כי מגיע לנו טוב כל הטוב שבעולם אנחנו בסדר אנחנו ראויות וחשובות והכי חשוב: אנחנו לללללללללללאאאאאאאאאאאא אשמות!!!!!!!!!!!!!!

כל הכבוד.... הילדה בבית, האמא שמחה ומאושרת כל שנותר לי לאחל לקטנה במדים רפואה שלימה! ומסרי לה את געגועיי... ודישדוש משכונת מגוריי (היא כבר תבין למה הכוונה :-) )

בשם המחבר.. משום מה חשבתי שזהו הנושא! בכל מצב, זו אני כתבתי ..

מאד מאד משמח לשמוע! כל הכבוד על הכוחות, האמונה והדבקות במטרה את ממש אישה חזקה :-)

אסתר יקרה כל הכבוד לך... על הדמיון...הכוח...והרצון שהבילו אותך..... אמא לביאה....!!!!!! לשמור להגן ולטפל בביתך... את וביתך...צריכות להיות גאות....את בעצמך....והיא בך... ואולי את לא יודעת... ואולי את בטוחה... אבל את עושה זאת עבורך עצמך.... אל תקחי זאת כמובן מאליו.... צריך לראות את הכוח המניע... ולא! לא את ............. ולא האחרות כאן........ לא אשמות!!!!!!!! אידה

אני כל כך שמחה בשבילך ובשביל הבת שלי!!! את גדולה!!!!! כל הכבוד!!! וחוץ מזה המילים שלך תמיד עושות לי כל טוב... תודה שחף