סימני חיים
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
ושוב מחפשת מילים חודשים שנעלמים מהחיים כאילו לא היו סגורה כחיה בכלוב ומצד שני מפחדת לצאת החשש לצאת לעולם מטריף כל איבר ומרטיט תחושים פתאום המציאות בחוץ מאיימת יותר מבפנים ודמעות שלא מפסיקות לזלוג ושליטה שהולכת ונלקחת ממני בכפייה ואוכל והרבה אוכל וכולם אומרים ומחמיאים שנראית טוב ואני רק רוצה להיעלם לא להיראות אני רוצה להבריא ואני לא רוצה להבריא אני רוצה ל מות ואני רוצה ל חיות ופתאום נדמה שאין לאן לחזור ואין כלום ואין אפחד ואולי צריכה שיקום אחרי האישפוז ההארוך הזה ועוד יש זמן וכבר רוצה שיגמר כבר אין לי כוח לאכול ואין לי כוח לבכות ואין לי כוח לדבר ובעיקר אין לי כוח לשתוק אני הלכתי לאיבוד במקום הכי סגור שיש הלכתי לאיבוד בכלא הפנימי שלי בכלא החיצוני הלכתי ואני לא יודעת איך לשוב...
מאחלת ומיחלת כי תשובי לאיתנך, שפיותך איזונך ובריאותך- במהירות האפשרית. חזקי ואמצי.
ילדונת יקרה מה שלומך? חסרה לנו כאן... אידה
