*טריגר*.....זהירות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
התעוררתי מחלום\זיכרון..אני קטנה..בת 5 אולי..רצה בבית ובוכה שאני רוצה את אמא..ואבא רץ אחרי וצוחק..אמא הלכה אומר..אמא לא רצתה להשאר כאן כי את זבל ונמאס לה לגדל אותץ...תפסיקי לבכות..את חלשה מידי..את אפס..ואני לא מצליחה להפסיק לבכות..הוא תופס אותי בפינת החדר..מכסה את הפה שלי ביד עבה..אני מנסה להתחמק..חוטפת סטירה...אל תבכי הוא לוחש לי...אם תבכי אהרוג אותך...ואני מנסה להפסיק אבל הבכי בורח לי..הוא גורר אותי במדרגות..למעלה למיטה הגדולה..זורק אותי על המיטה..לוקח כרית לבנה..שם את הכרית על הפנים שלי..לוחש תפסיקי לבכות או שתמותי...אני נלחמת על כל נשימה...הכל מתערפל...והוא מוריד את הכרית ומנשק אותי חזק על השפתיים..מחדיר לשיון רטובה ועבה אל תוך הפה שלי..אני נחנקת.....התעוררתי עכשיו מתוך הרגשה של חנק ועם הטעם של הלשון שלו בתוך הפה שלי..טעם מר של סיגריות...איכסססססססססססססססס...בא לי להקיא...ואני חשבתי ש"זה" התחיל רק בגיל 7...מסתבר שקרו דברים גם לפני..לא רוצה לזכור יותר............... דמעה
מצטערת אבל לא מסוגלת יותר...לא מסוגלת יותר לנשום..לא מסוגלת יותר להלחם בכולם ובהכל...לא מסוגלת לשמוע כבר צעקות..לא מסוגלת לטפל בכולם....הכל משתחזר לי עכשיו...פשוט לא מסוגלת יותר..מצטערת... דמעה שמניפה דגל לבן
דמעה יקרה כמה שאני מזדהה איתך, כל כך מבינה את הכאב, את התמונות, את המחשבות שלא נותנות מנוח. אין לך מה להצטער, את צריכה קודם כל לעזור לעצמך (מי שמדברת). הלוואי והייתי יכולה לעזור, לתת טיפ טוב או כל דבר אחר. יכולה רק לשלוח חיבוק דב וירטואלי, כזה שנותן תחושת הגנה והכל יהייה בסדר. יכולה להגיד לך שאת לא לבד, לאחל לך ימים קלים עם פחות מחשבות ויותר שמחה בלב. תחזיקי מעמד מתוקה.
דמעה יקרה! אל תניפי דגל לבן, אל תרימי ידיים ותיכנעי, תלחמי: בזכרונות, באדם, בכאב... בעבר, תלחמי למען עתיד יותר טוב אני כאן איתך, מחבקת ומחזקת ותומכת ((((((((((((((((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))))))))))))
תודה http://32bits.hit.bg/Big%20hug.gif דמעה
שולחת לך פיה שתעזור לך להילחם במפלצות של הלילה שחודרות לתוך היום שתעזור לך להשתיק ולהכניע אותן שלא תצטרכי יותר להתמודד לבדך מול כל הכאב http://features.cgsociety.org/galleryimages/566/fairy_snake_2d_medium.jpg שחף
תודה שחף יקרה מחבקת דמעה
מחבקת ותומכת.... מוזמנת למסי...
דמעה יקרה ודעת כמה קשים החלומות והזכרונות... להתעורר עם טעם..רייח וכאב... מחבקת שלא יכאב שהפחד לא יגע... אידה
