בנות יקרות מה שלומכן?

אני ממשיכה לעבוד כמה שרק אפשר. קשה אבל מסיח את הדעת, ונותן מעט בטחון כלכלי לימים הקשים שעוד יגיעו. בינתיים מנסה למצוא הנאה וכייף בכל דבר אפשרי. התלמידים בבית ספר שרצים אלי בבוקר, בחיבוקים ונשיקות.... היום קיבלתי מחמאה מסגנית המנהלת, איך נכנסתי ללב של הילדים... שכונה עם אוכלוסיה בעייתית, ילדים בחלקם פגועים נפשית....חיבוק אחד לילד פגוע, יכול לנטרל אגרסיות וכאב של שנים... דמעה מה שלומך יקרה שלי? ושדה ניר? שחף וכתם? פיה? ושאר הבנות? אני ממעטת לכתוב, אבל חושבת על כולכן.... ליאור

אני חדשה בפורום אבל נגע לליבי שאת מתעניינת. אני לא מכירב את הסיפור האישי שלך ובאיזה מצב את כרגע. שמחה בשבילך שמצליחה לעבוד ולתפקד - לי כרגע זה נשמע כמו פאנטזיה. זה כל כך רחוק ממני. אז באמת שיהיו לך המון הצלחות קטנות שיתאספו ביחד למשהו גדול שמסיא או מחזיר את טעם החיים. אני מאמינה שמתוך מה שכתבתי אפשר להבין מה שלומי.

שמחה לראות אותך כאן ולקרוא שאת מתפקדת..ומתפקדת טוב... תהיי בקשר..חושבת עליך המון http://xbean.cs.ccu.edu.tw/~dan/ChineseBahai/Bahai/resources/ChildrensArt/colored%20cards%20for%20children%20class/Bear%20hugging.jpg דמעה

ליאור יקרה שמחה לשמוע שיש לך אפשרות לעבוד יותר ושזה נותן לך קצת יותר ביטחון לגבי ההמשך ומה שלומי? נראה לי שבסדר סה"כ לא מתפרקת וזה כבר טוב עושה את כל מה שעלי לעשות מדי פעם פתאום מתחילה להיות מוצפת בכל מיני מחשבות דכאוניות שלא ברור לי מאיפה הן צצות ומצב הרוח בהתאם בין לבין מרגישה סביר ולפעמים אפילו טוב זהו פחות או יותר

גאה בך על העוז, התעוזה, האומץ והמלחמה שארה. ומעניקה לך בזאת מדליה- אות גבורה:-) מאחלת לך את כל הטוב שבעולם מעתה ועד עולם. ושתעברי את הניתוח בשלום ותחזרי חזקה ומחושלת מתמיד.

ליור יקרה כל הכבוד על הכוחות.... מאמינה שתמיד זה נמצא ברקע אבל את.... לא מוותרת... מצילחה להכנס ללב הילדים... לעשות טוב לאחרים.... והטוב עושה גם לך... מאמינה בך אידה