חבל שאני עדיין כאן..טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני לא רואה איך אני ממשיכה ככה..הכל מסביב שחור ואין אור באופק...מנסה להתמודד..מנסה לתפקד והכל מסביבי מתפרק...אין לי במה לאחז..הכל נשמט מידי..פיזית אני מתדרדרת..נפשית אני כבר בתחתית הבור..עבר בלתי נסבל שלא נותן מנוח..אפילו אבא שכבר בקבר שנתיים ממשיך משם עוד למרר את חיי..אני תקועה עם החובות שהוא השאיר אחריו..ההווה קשה..חיה בלחץ נוראי..כלכלית ובכלל..וכל כך מוגבלת פיזית..הנכות קשה לי מאוד...ואין אף אחד קרוב שאפשר להשען כשצריך..אין מי שמחבק..ואני מרגישה שאני כבר כל כך רוצה להרים ידיים..כי באמת אני כבר מותשת..חבל שנולדתי..חבל שהאמא הביולוגית שלי לא עשתה הפלה במקום ללדת אותי ולזרוק אותי כמו זבל.... דמעה
בעצם בשביל מה לבוא לכאן לכתוב את הכאב כשבסך הכל הכל מילים ומילים ריקות..המילים שאני כותבת כאן לא ישנו את המציאות שאני חיה בה..לא יעזרו לי לשים את העבר מאחורי או לתפקד טוב יותר בהווה..מילים הן רק מילים..הן כבר לא נוגעות בי..סתם מילים ועוד מילים שלא יוצא מהם כלום... מצטערת שאני בכלל כותבת..לא ברור לי למה אני ממשיכה עם השטויות שלי.. דמעה
דמעה היקרה כל כך הרבה כאב ...וקושי... פיזי...נפשי... קשה לשמוע את אמירותייך והרגשתך לגבי הקיום שלך... הפלה...זבל... הרגשתך לגבי עצמך.. קשה ...כי אני ממש לא מסכימה איתך! מרגישה אחרת ... להזכיר לך כמה שאת יקרה שולחת לך חיבוק חיבוק מחזק אידה
