תודה אופיר,דמעה,אור,שדה ניר,על מה שכתבתם לי,

אני מרגישה שאני בתקופה של בילבול מאוד גדול,כל מיני דברים שמתעצמים וגם כעסים שעולים לא במקומות הנכונים,כאב שרוצה לצאת החוצה,נמאס אחד גדול מעצמי,ומהכל,מהטיפול מהשיחזור של אמא כל מה שלא אמרתי או התנהגתי מולה אתמול לא הלכתי לעבודה הלכתי לים ששם עברה ילדותי,ישבתי והסתכלתי עליו הים שלו סיפרתי את הכל את כל מה שקרה בבית,הים שנתן לי חוזק וכוח לשרוד,רציתי להכנס אליו אבל היה קר נשבה רוח של חורף, ישבתי ונתתי לעצמי להתסכל על הגלים ולבכות על עצמי,עלו לי סרטים בראש מה יהיה אם אני אכנס למים מה ירגישו האנשים שאוהבים אותי,היתה לי מלחמה לא פשוטה להכנס ולשים סוף להכל,או לקחת אויר ים מלוח ולהמשיך הלאה,הטלפון של המנהלת שלי החזיר אותי למציאות וגרם לי לקחת את עצמי וללכת לעבודה,שבאתי היא לא אמרה כלום בהתחלה רק חיבקה אותי ואז בחיבוק היא אמרה שהיא שמחה שאני כאן אני לא יודעת לאן ללכת מכאן,אני מרגישה שהכל אפור וקודר,אני מרגישה שהלתת יד לחיים מתמעטת מלא לתת להם יד, אני מרגישה שיש בי המון חוטים בנפש שכואבים,שאני כמו פצצה שצריך לפרק לה את החוטים ולנטרל אותה רמות הזעם כלפי עצמי עולות,הכאב מחלחל בתוך כל הגוף,אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד ומאבדת את האחיזה בשפיות הים אתמול כל כך היה מזמין הרוח הקרה הגלים הריח המלוח הסתכלתי על השכונה שגדלתי בה עדיין אחי גר שם עם המשפחה שלו אמרתי לעצמי מה הוא ירגיש אם הוא היה יודע שבאותם רגעים שהוא שם עם המשפחה אחותו נלחמת לא לעשות לעצמה משהו,שאחותו נמצאת כמה דקות ממנו,ומשחקת עם המחשבה לוותר על עצמה ולהעניש את כל מי שפגע בה הנקמה המתוקה

גל של הים יש בו משהו מהפנט משהו שנותן תקווה ומפחיד בבת אחת הוא יכול להוציא אותך מתוך הים אל החוף או לסחוף אותך פנימה לתוך הים מזכיר לי את התנודות של החיים את התנודות של הרגשות יש משהו מאוד עוצמתי בגל של הים הרבה כוחות כמו הכוח שיש לך להסתכל למוות בעיניים ולבחור בחיים תשמרי על עצמך אני איתך שחף

שאני רוצה להיות גל של הים שמתנפץ בשתיקה ובעוצמה על הסלעים

כינוי עוצמתי בחרת לך. והעיקר כי סערת הלב, הגלים והבלבולים לא גבר על היצר הקיומי: יצר החיים! מקווה כי חיים מכח האנרציה יהפכו אצלך במהרה להתנהלות מכח המוטיבציה. (((((((((((((((((((((((((כתם)))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) היי נא גל ים רחום ונעים שיתווה דרכך לחוף מבטחים.......

אתמול שישבתי ליד הים הרגשתי שאני רוצה להיות חלק ממנו,להתאחד ביחד ויחד יש בנו עוצמה שיכולה לשבור גם את הסלעים,פעם לפני הרגשתי חוף מבטחים היום אני נמצאת על ספינה טרופה בלב ים סוער והגלים הזועמים מאיימים לנפץ את הספינה לשניים

תמיד הייתי עוף מוזר עוד שהייתי קטנה תלמידת בית ספר יסודי,הייתי ילדה שהסתגרה בתוך עצמה,שכולם היו משחקים במגרש אני הייתי מתחבאת בפינה שלא יראו אותי כי אם היו רואים אותי היו צוחקים עלי או מרביצים לי, הייתי נכנסת לכיתה רק שהמורה היתה נכנסת פחדתי מהילדים ביחוד ממלכת הכיתה שנתנה להם פקודות להרביץ או להחביא לי את התיק,שהייתי יודעת את התשובה והייתי מצביעה ואומרת, הכיתה היתה צוחקת עלי אפילו שהתשובה נכונה,הרגשתי שלא היה לי מקום אחד שקט גם בבית ספר התעללו בי,וגם בבית,ניסיתי לגרום לילדים בכיתה שלא יציקו לי לקנות אותם בממתקים,הייתי גונבת כסף מהארנק של אמא וקונה להם אבל גם זה לא עזר שנאו אותי הייתי בשבילם כלי משחק,ההתדרדרות שלי התחילה בכיתה ב שכל הציונים שלי שהיו א בכיתה א, היו ב ג בכיתה ב וכך הלאה ,אבא היה פוגע בי בגיל הזה התחלתי להרדם בשיעורים,להתרחק מכולם,לא הייתי מכינה שיעורים, המורה קראה לאמא שלי כמה פעמים ואז היא היתה מספרת לאבא והוא היה כבר מעניש אותי ,אף אחד לא העלה על דעתו למה הילדה שהיתה תלמידה טובה בכיתה א הפכה להיות ילדה חולמנית עצבנית וסגורה,אף אחד לא חשב שהילדה הזאת עוברת פגיעה בתוך הבית שאמור היה להיות לה מגן ומפלט מההתעללות בבית ספר,הייתי בורחת הרבה מהבית וחוזרת בחושך ואז חוטפת על זה אף אחד לא שאל למה עשיתי את זה אף אחד לא ניסה להבין שאני לא רעה וילדה מתוסבכת כמו שאמרו עלי,שיקרתי שתקתי ריציתי,הפכתי להיות ילדה אחרת,ילדה שהפכה להיות שק התיסכולים של ההורים שלה איבדתי את הילדה שהייתי צריכה להיות,ילדה שהחיוך כבה לה שם,ילדה שהיתה צריכה לחיות בפחד מאבא,מהפחד מהכעס שלו,מהפגיעה שלו,ילדה שהיתה רוצה רק שיעזבו אותה שלא יראו אותה לא ירגישו בה ,ילדה של אף אחד,עוף מוזררררררררר

ואני יושבת כאן מכווצת על הכיסא של המחשב והזכרונות מציפים אותי

מצטערת לשמוע עד כמה קשה לך ובכל זאת יכולה לראות בין השורות הכתובות את הכוחות שיש בך...הפיתוי של הים מוכר לי מקרוב וזה לא דבר פשוט לקום לחזור לחייים..לעזוב את הגלים שקוראים לך לבוא אליהם ולהמשיך הלאה..אני גאה בך על זה שהצלחת...אני נמצאת עכשיו במקום מאוד דומה...אולי ניתן ידיים זו לזו וככה נצליח שתינו לא ליפול? http://www.3cartscenter.com/images/holding%20hands.jpg דמעה

וגם לא עם הפנים