תשובה לאופיר

לא יודעת איך לקחת תמצית של משהו שהתחיל לפני 5 שנים ולא יודעת בדיוק מתי הגיעו הפירות הראשונים, ולתת נוסחת פלא. אני חושבת שהמילים שלהם להעליב ולתאר אותי בילדות היו כל כך אבסורדיות שכשמישהו שדיבר אלי כל כך יפה והציג את המטרה שלו כ"לעזור לי להחלים" אי אפשר היה שלא להקשיב ולראות כמה מה שהם אמרו לא נכון. אז להבין הוא החלק הראשון. ואז צריך גם להרגיש. וזו כבר עבודה קשה. אף אחד לא יכול ליצור בשביל אף אחד אחר אימון בדמות טיפולית. בגלל זה כל כך חשוב לפנות לאדם מקצועי ומיומן שיודע מה הוא עושה ואפשר לסמוך עליו.אני לא יכולה לדעת עבור אחרות וגם אם אני קוראת משהו שנראה לי לא ראוי אני לא יכולה לשפוט תהליך טיפולי של מישהו אחר. יש אנשים שמצבם או הפגיעה שלהם אחרים ויותר או פחות ניתנים לטיפול. בגלל זה עזרה של מקום כזה היא מוגבלת ולא נוסחת קסם. אני חושבת שהכי חשובה היא התחושה הפנימית של הערכה עצמית, של פירגון, של התעקשות גם כשמגיע שלב פחות נעים בתהליך הטיפולי. מעבר לזה, הטכניקות שעובדות לי לא בהכרח יעבדו לאחרות.

פיה יקרה מדברייך אני מבינה וחושבת כמה קשה בעצם להכנס לטיפול...כמה אמון צריך לתת רק בשביל להגיע לפגישה הראשונה...וגם בהמשך.... והוא (האמון) בד"כ מאוד מוגבל...לפעמים אם בכלל... מאוד מסכימה איתך לגבי בחירת המטפל/ת שיהיה מקצועי ושתאים באישיות ובסגנון הטיפול ..... מסכימה גם לגבי התחושה לגביו ומה שמתאים לאחת לא תמיד מתאים לאחר.... אידה