תרגיל לשחרור בכי- מתוך הדרך לאושר גליון 46
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
תרגיל לשחרור בכי: קחו לכם חצי שעה עם עצמכם היו במקום אהוב עליכם במיוחד, שבו בנוח, או שיכבו. צרו אוירה רגועה ונוגה באמצעות נרות, קטורת, החשיכו את האור מבחוץ, איטמו מרעשים את המקום שבו אתם נמצאים. התכווננו, התרכזו, התייחדו עם עצמכם. האזינו למוזיקה שקטה שמרגשת אתכם. מוזיקה קלאסית עוצמתית המאפשרת לכל החושים לסעור. או מוזיקה נוגה ועצובה המזכירה לכם רגעים מרגשים בחייכם. אתם יכולים להקשיב למילות השירים לחוות אותם. לשיר יחד עם המנגינה . אתם יכולים לשמוע קטע שמרגש אתכם ומזכיר לכם משהו עצוב , או זיכרון מהעבר. חישבו על אדם שאתם אוהבים, רגע של געגוע, תחושה מהעבר שכבר אינה קיימת, חוויה מחייכם, חלום שלכם שאתם רוצים להגשים וירגש אתכם לראות אותו קורה, או משהו שאתם מצטערים עליו. הרגישו כל תחושה המקננת בכם מבפנים, כעס, עצב, אכזבה, החמצה, כל מה שלא הוצאתם החוצה, שלא שפכתם מתוככם. כל מה שסגור עמוק במעגלי האי מודעות ועתה אתם יכולים לחשוב עליו ולשחרר אותו. הרגישו את המוזיקה ואת מקצביה פועמים בכם ומרחיבים את ליבכם. הרגישו את החרדות , הפחדים, המילים שנאמרו לכם לא במקום, האנשים שבסביבתכם, האנשים שכבר אינם איתכם. תנו ללב שלכם להפתח, נישמו עמוק פנימה והחוצה בקצב אחיד. נישפו פנימה את התחושות שבתוככם והוציאו את העצב ואת הכאב החוצה בנשיפה אחת. הרגישו את הלב שלכם פועם ומתמלא ניחוחות ותחושות. הרגישו את חום הגוף שלכם. תנו לצביטה הקטנה שבלב להתפוגג לדמעות, הוציאו את הכל החוצה, התנקו מכל החושך שמטריד את מנוחתכם. דמיינו אך הכל נשטף מכם החוצה, אך אתם עומדים מתחת לברז מים שמנקה מכם הכל ומטהר את גפכם. תנו לבכי לצאת, הרשו לדמעות להשתחרר ולאחר מכן, הרגישו את תחושת ההקלה והשחרור.הזכרו בכל מה שטוב עבורכם, הזכרו באנשים אהובים עליכם והקרובים אליכם. השיבו את האור, שנו את המוזיקה והביטו החוצה על הרחוב ועל האנשים וחישבו על החיים שלכם, כמה שהם יפים, כמה שאתם רוצים לצחוק ולהינות. הביטו בתמונות שלכם והעלו זכרונות שישפרו את מצב רוחכם. אני מציעה להכנס רק עד כמה שאפשר..... לדאוג: להזכר באדם קרוב , אהוב שנותן כוח... לשריין מישהו לדבר איתו אחרי.... מוזיקה מרעננת שאפשר להתאושש איתה... איתכן אידה
אך האם מלבד השינוי באטמוספרה, באוירה השינוי יהא מהותי ואימננטי? האם הבכי אמור לבוא ממקום של פורקן בשל היות האדם קורבן? או ממקום של התרגשות וסערת רגשות שמציפות מהיותו עטוף ומוגן ? האם הבכי יהא תולדה של זכירת אותן דמויות אהובות ורגעים נוסטלגים נדירים החקוקים בקרבנו ומגרשים אלמנטים נוגים ואלגיים? מהו אותו בכי שישתחרר במדיטציה???ומהו ישא בחובו?ובאובדנו-פריקתו? מהו ימגר או ימרר ביציאתו?
תודה אידה. זוכרת שבהריון הקודם כנראה המורמונים שחררו והייתי יושבת ובוכה משיר..מקטע בסרט...מזכרון....איך נהניתי הרגשתי כזו הקלה להיות מחוברת לרגשות ולהיות מסוגלת לפרוק אותם.. איזו מתנה זו.
להשאר לבד בחדר, סגרתי את הדלת, הקטנים אחרי... אמא, אמא עם עיני העגל התמימות שלהם. הקטע הוא שהבכי באמת בא לי בקלות. אולי חוץ מזמן הטיפול, שם צריך להתאמץ... אבל בכללי, אני מסוגלת לבכות גם מעתידות של בזוקה..... ומוזיקה? בדרך כלל עושה לי שמח...
אני לא צריכה תרגילים.. זה יוצא לבד.. אבל תודה, אנסה כשלא אצליח..