...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
יש דברים שרציתי לומר ואינם נענים לי המילים שבחרתי אינן הטובות מכולן עמוקים מיני ים הסודות שאינם מובנים לי שאולי לא אבין, לא אבין לעולם לא בכל הדרכים שרציתי ללכת הלכתי בדרכים שהלכתי טעיתי ודאי לא פעם אחת ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי כמו ביקשתי דבר, דבר שאבד חלומות שחלמתי והם מקיצים בי עדיין שבריהם בעיניי נשטפים מפני בדמעה ולילות ייסורים לא ספורים שהטבעתי ביין כאובד בדרכי, בדרכי הרעה
תודה מתוקה... השיר האהוב עלי בעולם... פעם אמרתי, נדמה לי שלמטפלת שלי, לא בטוחה...שעל המצבה שלי אני רוצה את השורה ...ועצבות מהלה כל שמחה, כל שמחה ששמחתי... וואי כמה נכון.
ליאור יקרה שלי, בשמחה, מדי פעם, שרק תבקשי, אני אשים את השיר. אני מקווה שייקח עוד הרבה הרבה הרבה... הרבה זמן עד שתצטרכי לחשוב על זה... ומקווה שעד אז אולי קצת ישתנה...לטובה!
השיר מצמרר, חוזר... וחודר........ומעדר........ ומחזיר אותי בעוצמה איומה אל אישי- הראשון בחיי. קולו של יהודה פוליקר כיכב אצלנו תדיר ברגעי האימה, בעיתות של בכיות, בעת דפיקות מקפיאות דם של שוטרים לחיפוש סקנדלים תוצר האקס שכולו היה פנדלים גדולים! כאשר אבדתי אבדתי.!!!!!!!!!!!!!!!!!
מקווה שיבוא יום ותוכלי לשמוע את קולו של יהודה פוליקר מבלי לחוש בעתה אך בינתיים, תזכרי שזה מאחורייך, הביטי אל האור ולכי לכיוון ימים טובים של אור, חיוך, צחוק ואושר
