לאור הנפש

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

28/10/2005 | 12:41 | מאת: אור

לצערי האהבה אכן פגע בי אך אני לא יתן לה להפיל אותי אומנם הכאב ליפעמים כלכך כואב עד שרוצים להרגיש אותו כלכך חזק והשינאה לכל מה שקורה בוערת בעצמותי אבל אני יודעת שאני חייבת להפסיק להאשים את עצמי וכשאני יעשה את זה אני ימצא את השלווה בלילות הארוכים אני חושבת על כל מה שקורה ואני מדמיינת אותי מאושרת וככה אני מפיחה בי רוח של אופטימיות ואני יודעת שאני יום אחד ידע להיסתכל על הכל בצורה שונה ואני יראה איך אני יכולה רק להפיק מהכל לטובתי ולא ההיפך דווקה הזמן שבוא הירגשתי הכי רע בעולם הוא מה שהרים אותי על הרגליים ונתן לי כוח רצון להמשיך הלאה

28/10/2005 | 12:58 | מאת: אופיר

הבכי הטוב שבא מרוב אהבה התרגשות רכות עדינות חמלה ולעומתו הבכי הקשה שבא בלחץ בכעס בתסכול נקודה משמעותית בעיניי היא מה שכתבת לגבי כתב האישום שכל אחת במודע או שלא במודע מפנה כלפי עצמה. כתב האישום הזה מנקז לנו את הכוחות. את יודעת מה? פתחתי עץ של היגדים חיוביים אולי אם אמצא אומץ אפתח עץ של ההיגדים האיומים והנוראים שאנחנו אומרות לעצמנו בשקט בשקט כמעט בלי לשים לב...

28/10/2005 | 19:57 | מאת: שדה ניר

האומנם בכי הוא טוב או רע ונתון לחלוקה כה ברורה? אצלי הבכי אמביולנטי ומשמש בערבוביה. אני באהבה בוכה מהתרגשות ומאכזבה גם יחד. שום בכי אצלי אינו טריוויאלי. כי אם טעון כמעט בכל מצב נתון. אימתי ניתן להבחין בבכי שמקורו בטוב צרוף לעומת בכי רע או טוב ורע בערבוביה?

28/10/2005 | 20:30 | מאת: אסתר

אם תשאלי אותי אני חושבת שאין שום צורך לפתוח עץ היגדים שליליים. אנחנו כל כך מומחיות בזה וחבל לדעתי לחזק את זה. לעומת זאת אם יש לך רעיון על כל היגד שלילי להציב לעומתו היגד חיובי, שנוכל להשתמש בו כאשר קולות ההיגדים השליליים מתגברים - נראה לי שזה מאוד חשוב. לדוגמה: כשעולה המחשבה "אני לא שווה" אפשר לשנות ע"י שינון כמו: "אני בסדר" "אני מספיקה כמו שאני" "אני שוה בדיוק כמו כל אדם אחר על פני האדמה" וכו' היגדים חיוביים הם אלו שהצילו את חיי ועזרו להתגבר על הרבה מכשולים שהצבתי לעצמי...

28/10/2005 | 20:25 | מאת: אסתר

אני מוצאת המון תקוה במה שכתבת. מאמינה שבסופו של דבר זה מה שמחזיק את כולנו: התקוה והיכולת לראות את עצמנו אחרת. במיוחד אהבתי את "דווקא הזמן שבו הירגשתי הכי רע בעולם הוא מה שהרים אותי על הרגליים ונתן לי כוח רצון להמשיך הלאה" מחזיקה לך ולכולנו אצבעות להמשך הדרך...

29/10/2005 | 11:33 | מאת:

אור היקרה דברייך מרגשים.... הכוח שלך התקווה שבך... מעוררים הערצה.... אני מאמינה בכוח הרצון מאמינה בכוח שבדמיון לרפא... מי שלא חולם...לא מגשים... המון כוח המון תקווה... מקווה שאת יודעת ומרגישה זאת... מאמינה בך... אידה