נמל ליבי ריק
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
נמל ליבי ריק הספינה האחרונה עזבה זה מכבר. כבר לא מתנפצים גלים אל המזח, ובין סלעי ים ליבי כבר דבר לא צומח. נמל ליבי שומם זה זמן רב, אדוות הגלים לא בורקות בזהב. בנמל ליבי הים דומם, כמו היה ליבי מדבר צחיח ושומם. בליבי המסך ירד , נגמרה ההצגה הקהל את מקומו פינה לדממה. על הבמה כבר לא עולות עוד מחזות, ולא נשמעות מחיאות כפיים רועמות. ליבי כמו נמל בלי ספינות, ריק מאדם.. ליבי כמו מדבר צחיח, עומד ריקם... ליבי כמו תיאטרון שעל בימתו אין הצגות.. ליבי כמו שתי עיניי, מלא בדמעות.. זהו, איבדתי את כל התקוות.. רוצה להכנס למיטה ולא לצאת ממנה ... רוצה להבלע בתוכה! רוצה לצרוח רעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי אוף.
אז תצרחי.....
לבי איתך ענבר יקרה. הדבר היחיד שעזר לי במצבים דומים היה שלאט לאט למדתי שהכל זמני.... גם המצב הרגשי-נפשי הקשה ביותר בסופו של דבר עובר.... מאחלת לך ומקוה איתך שיעבור מהר ויפנה מקום למצב רוח אחר.
קודם כל , שמחה שזכרת אותי... : ) אני קצת יותר טוב הבוקר... מקווה שימשיך להיות כך . . . תמיד הלילה נראה הכי קשה בעולם. אז ... אחרי המצב הנפשי הקשה, עבר ... ועכשיו פינתי לי מקום למצב רוח אחר.
ענבר יקרה מה שלומך ? האם חזר האור אחרי החושך? מקווה שעם הזמן תגלי שהספינה בחוף מבטחים.... שיש מי שמחכה, מגן.... שאת לא לבד איתך אידה
עשיתי משהו הרבה יותר גרוע אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווף!!!!!!
