מה שייצא

דיון מתוך פורום  נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה

26/10/2005 | 14:48 | מאת: אסתר

אתן חושבות שלא שמתי לב שאני רק עונה ?! אז זהו החלטתי גם לשתף, למרות שכפי הנראה רובכן עוד לא הגעתן למצבי: היום התגייסה בתי השלישית, הרביעית (התינוקת) התגייסה לפני פחות מחודש... למרות המודעות והמוכנות שלי זה לא פשוט לי בכלל. די! יש לי רק ילדים בוגרים! שתי חיילות בו זמנית! לרוב אני מחכה שהבית יתרוקן ויהיה לי זמן לעצמי ועכשו ההרגשה אחרת. כאילו נסגרה תקופה ומתחילה תקופה חדשה, אחרת, שונה לגמרי ממה שידעתי או הכרתי קודם. לא בדיוק מבינה את רגשותי. יודעת שזה משהו שאתרגל אליו עוד מעט. כרגע מרגיש מוזר, אחר, שונה, לא ברור...

26/10/2005 | 15:01 | מאת: ליאור

מזכיר לי את התקופה(אולי להבדיל) שהילדים שלי התחילו לבקר אצל אבא שלהם לכמה שעות, או ללינה. הייתי כל כך רגילה להיות איתם..ופתאום שעות שהן רק שלי, לא ידעתי מה לעשות, אפילו בכיתי נורא... הרגשתי ריק וואקום. אחר כך למדתי לנצל את הזמן הזה, בהתחלה רק למנוחה פיזית. ואחר כך? גם מנוחה... אסתרקה הכי חשוב שתחזורנה בשלום... שתאהבנה את מה שיעשו או עושות בצבא... אנחנו כאן בשביל הדאגות....

26/10/2005 | 17:09 | מאת: דמעה

קודם כל טוב שהתחלת לשתף ולא רק לתמוך :) מתארת לעצמי כמה זה קשה שפתאום קולטים שזהו..הילדים שלנו בוגרים ובונים לעצמם חיים משלהם..זה סוג של מעבר וכמו בכל מעבר צריך זמן להסתגל..להתרגל... שולחת חיבוק ומזכירה לך שלא משנה כמה הם גדולים את תמיד תהיי אמא שלהם דמעה

27/10/2005 | 01:00 | מאת: ענבר

שמחה לראות אותך כאן בפורום....... את בטח לא זוכרת מי אני.. אתן לך רמז, היינו ביחד במסיבה ודברנו על "כת הסיינטולוגיה" שהייתי בה... נפל האסימון?! בכל מצב, אני יודעת שקשה ,לגייס שתי בנות בו זמנית ... אני מקווה שתתרגלי מהר למצב .. ומסרי נשיקות ל 2 בנותייך המקסימות.! שלך ואיתך ענבר

27/10/2005 | 07:35 | מאת: אסתר

תודה לכן. בודאי שאני זוכרת - ענבר - מה שלומך?