בוקר טוב

מה שלומכן? לא ישנתי כמעט בלילה..אבל אני בסדר..קצת מסטולית כנראה מחוסר שינה..אבל רואה כבר אור בקצה המנהרה..עוד 5 ימים והמטפלת חוזרת..ואני מחכה כבר על קוצים לראות אותה.... שיהיה לכולנו יום שקט ומואר http://storage.msn.com/x1pgliP38XxBL1-OOuGFkH-JXVzPRQMO_Bn-KAjEVlH5n-vGY1CeoVjA81obMx5tF3V1V-R3UeT3cOHLzAkrfMQ2XrcUz5HuJVvi2s7LCiwO3dtvpTbjzrXqsdBl5Fub8CUMFVWrMOAuLyyFeN7u1ACyw דמעה

אחרי חצי שעה של לשמוע את קולו ואמירותיו של אבי "היקר" יוצאים מגרונה של הבת שלי הגדולה היא הכינה לי "הפתעה"..הלכה והגדילה תמונה של הסבא שלה ותלתה בחדר שלה ..אני לא יכותה להגיד לה להוריד את התמונה..היא כבר הבהירה לי שהיא אהבה אותו והיא לא מאמינה לאף מילה שלי נגדו..ולי קשה..אני מרגישה כאילו הוא קם לתחיה וחי אצלי בבית.... דמעה

"עכשיו היא שם מוצפת נסחפת שטופה בגל של ממשות החיה אשר רובצת בקרבה פוערת פה ומייבבת, נוקבת, מבלי לשאול או לקבל רשות. האם בכך היא מאיימת האם בכך היא מסתכנת החיה אשר רובצת בקרבה לוכדת זהרור כמעט כמעט כמעט נטוש וצליל רועד ומתגבר מופק מאושר או יאוש. עכשיו היא שם מופתעת, נתבעת מודעת רק למחצה החיה אשר רובצת בקרבה הנה מעין ישות בועטת, רוטטת, מכה, שורטת את המחיצה " מצטערת שכבר אין לי מילים משלי כרגע... דמעה

הו יקירתי! כמה זה כואב ומעצבן..... כל כך מוכר לי..... מה שעשיתי הוא לומר לעצמי שוב ושוב שתודה לאל שאבי הפוגע לא הפך לסבא פוגע חס וחלילה....... ולמרות שאני באמצע עם הכאב שלי, הילדים שלי (שוב תודה לאל) לא עברו חוויות קשות כל כך, אז למה לי לקחת מהם את הסבא עד כמה שהוא יודע להיות סבא. ילדים זקוקים לזה. ילדי יודעים על הפגיעה שלו בי ובכל זאת אין להם סבא אחר ואין לי כוונה לקחת להם אותו עם כל הקושי.... לא יודעת אם זה יכול לעזור לך. מניחה שהקושי בלראות את התמונה שלו כל פעם שאת נכנסת לחדר שלה הוא פשוט אדיר. האם את יכולה להימנע מלהיכנס לשם? בסך הכל אנו מלמדים את ילדנו להגן על הפרטיות שלהם - להבדיל ממה שלא לימדו אותנו - והחדר שלהם הוא חלק מהפרטיות שלהם וזכותה של בתך לתלות בחדרה מה שהיא בוחרת. מבחינה מסויימת, אם נשים את הפגיעה בצד, זה צעד יובי מבחינתה. אלו השורשים שלה ולא משנה מה קרה. אם תוכלי לעשות הפרדה במחשבתך בין החלק שהוא הסבא של בתך לבין החלק הפוגע שבו אולי יהיה לך יותר קל....כולנו מורכבים מהרבה חלקים - במקרה שלנו אנו נתקלות בקיציניניות מוגברת, אבל עדיין לכל אח יש כל מיני חלקים. ואם הוא היה סבא טוב או לפחות הן זוכרות אותו כך זו שוב נקודה לזכותך....הן קבלו משהו שאולי לך לא היה.... זה מזכיר לי - להבדיל - כשבנותי מתרפקות על אביהן מצד אחד אני מאושרת - זה מה שרציתי עבורן: אבא אמיתי שאפשר להתרפק עליו בבטחון. ומצד שני לבי נחמץ על שלי לא היה ולעולם לא יהיה אבא אמיתי...

שמחה שיש אור בקצה המנהרה...ושאפשר לראותו... יום נפלא אידה

רק חבל שהאור כבר הספיק להתרחק שוב....אבל חשוב להיות אופטימיים..נכון? דמעה

מתוך "אילו היית" של טיפקס "אילו היית עומדת עכשיו במקומי שומעת את כל המילים שאומר לעצמי אילו היית יודעת סודות מתוכי או סתם מחשבות וצלילים ששומר לעצמי כי את לא אני את בצד השני עם כל העולם שאיננו אני ככה אני תמיד מרגיש לבד עם עצמי בתוך עולם סגור ופרטי אפילו תתקרבי כשאת איתי שומע את קולך מרחוק יכול רק לדבר או לשתוק אפילו תשתדלי אילו היית נושמת אויר במקומי רואה בעיניים שלי אילו היית חולמת חלום במקומי יודעת את כל הפגמים שמסתיר מעצמי כי את לא אני את בצד השני עם כל העולם שאיננו אני" מבטיחה שזהו להיום...מפסיקה עם השירים... דמעה לבד