ערב נעים בנות יקרות
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
סליחה על הנוכחות הלא מרשימה.. פה ושם נכנס ת ומגיבה משתדלת לקרוא ולהתעדכן תודה על המשוב לגבי השם של התינוק מתמודדת כרגע עם פעוט מקנא בוכה במשבר... קשה לראות אותו מתייסר ככה קינאה זה רגש כואב וקשה אולי מהכואבים שיש..
באחריות, מכירה את הסיפור מהגדולים שלי. שנה וחצי בניהם. כשהייתי מניקה הייתה מושכת לו את היד בכח. כשהייה בוכה הייתה נעמדת בפיסוק ידיים ורגליים לייד העגלה ואבוי למי שיתקרב.... היום הם בקשר מאד טוב בניהם. גם רבים מדי פעם אבל גם קשורים מאד אחד לשני. ובקשר לגידול של שני אחים צפופים, זה קשה פי אלף מלגדל תאומים. ואת בתקופה של עייפות נוראה, לא מקנאה בך.מאחלת לך לילה רציף של שינה... אוי איך את מעוררת בי נוסטלגיה....
זהו שלב מפתח, הכרחי, מתבקש ומפתח את הקשר שיווצר בין שני העוללים הקנאים. תערבי ותשתפי את הגדול יותר בגידולו של התינוק ככל שידו הקטנה משגת(מוצץ, סגירת האור בחדר, כיסוי בשמיכה וכדומה) והקינאה תהפוך לדאגה כנה, לאהבה שתהא תולדה של נתינה ולגילוי אחריות ובגרות. מה שלומך יקירתי? האם התאוששת והתעשתת מהניתוח הקיסרי והכאוס הביתי- סביבתי?
בין בילדות שלי יש פער גילאים של יותר מ4 שנים ובכל זאת הייתה קנאה אדירה מצד הגדולה כשהקטנה נולדה..זה לא ממש עזר שבדיוק באותה התקופה התגרשתי ועזבנו את אבא שלהן וחזרנו לארץ..הגדולה האשימה את אחותה הקטנה בכל המצב הבלתי נסבל שהיה...אני השתדלתי למצוא לפחות שעה בכל יום שאני כל כולי רק של הגדולה..שעה שאנחנו ורק אנחנו עושות משהו כיף ביחד..וזה עזר מאוד...בכל מקרה כמו שליאור כתבה הקנאה חולפת עם הזמן..אומנם אצלי זה לא חלף לגמרי..אבל זה נעשה הרבה יותר נסבל. תחזיקי מעמד יקרה דמעה
(אם הייתי אינטראקטיבית הייתי מנגנת לך את שיר אהבה תינוקי של רמי קליינשטיין) אתה, קטנצ'יק, תדע לך שכיף לך. כי יש לך אח גדול ואחות גדולה ואמא מדליקה ואתה קטן וחמוד אבל כבר שובב גדול ויודע מלא דברים וכיף לך שאתה גר בעיר עם דולפינים ויש לך גם... אח קטנטן. וכשהוא יגדל קצת הוא יעריץ אותך ויחשוב שאתה מדהים ותוכל ללמד אותו כל מיני דברים וככה גם אתה תהיה אח גדול ולא הכי קטן כל הזמן... ואולי כשסחלב ילך לישון אמא תספר רק לך סיפור מיוחד או תלמד אותך ללהגיד בהתחלה לאט ואז מהר גנן גידל דגן בגן?
לא להאמין שניהם ישנים בו זמנית האם יש לי זמן לשתות כוס תה בשקט? אני שותה אותו קריר אז...האם אספיק או לא? אני מרוטה הפטמות כואבות ודואבות והבית נראה כאילו וילמה ביקרה אצלנו אתמול... הבן היותר גדול מטאטא ואני גונבת הצצה למחשב... ד"ש לכולכן מקווה שהחג יעבור טוב ובברכה נשיקות מכל בני הבית
