הצפות, הצפות, הצפות...
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
הצפות של געגוע בלתי נגמר וכאב עצום של הפרדה... היום כשנסעתי לעבודה ראיתי מחלון האוטובוס את המטפל הקודם שלי שטייל עם כלב וכל אותם הרגשות הציפו אותי שוב כאילו שלא עברו שנתיים וחצי אהבתי אותו מאוד ועדיין אוהבת לא בתור מטפל... הוא לא היה עבורי מטפל טוב... אלא בתור בן אדם... אכפתי, דואג, משקיע, כחם... כואסת על כך שלא ידע לעזור לי מספיק לא במהלך הטיפול ולא בפרדה נאבקת עם הרצון לכתוב לו מייל בעיקר בגלל שזה רק יגביר את ההצפה יודעת שעדיף לי לא לראות אותו שוב לתת לרגשות להירגע, לשקוע ורוצה לראות אותו בטירוף עד מתייייייייייייייייייייייייייייי???????????????????????????????
שחף יקרה מכירה כל כך טוב את ההרגשה...ראיתי לפני כמה חודשים בסופר את המטפלת הקודמת שלי ולרגע ממש הפסקתי לנשום..ולא ניגשתי להגיד שלום למרות שכל כך התגעגעתי וכל כך רציתי לדבר איתה..הטיפול שלנו לא נגמר טוב וידעתי שלחדש את הקשר איתה לא יעשה לי טוב ובכל זאת זה היה ממש קשה... שולחת חיבוק דמעה
שחף יקרה, לדעתי ולדעתי בלבד...התחושות המלוות אותך ביחס למטפל הקודם נובעות אולי מקונפליקטים לא ברורים וסגורים בניכם. הייתי מציעה לך יום אחד לא בתקופה של עומס רגשי, אלא כשהראש פנוי ולו מעט מדאגות, לנסות ולברר עם עצמך מה לא סגור בקשר הזה... לא הייתי מציעה לך כרגע לשלוח לו מייל, אם לא ברורה התגובה שלו לדבר. כי יכול להיות שהדבר יכאיב ויפגע בך...אם את נמצאת בטיפול הייתי מציעה לך להעלות את העניין, שכן מנסיון אני יודעת, שפרדה לא מעובדת ממטפל קודם יש לה השלכות על הטיפול הנוכחי.
בקשר למייל אז אני יודעת בדיוק מה תהיה התגובה שלו יצרתי איתו קשר במייל לפני שנה ובקשר ללדבר בטיפול... דיברתי ודיברתי ודיברתי... במהלך חודשים... לא בטיפול הנוכחי אלא בקודם לו (בין לבין) ונהיה יותר טוב ממה שהיה בעבר ובכל זאת זה לא עזר עד הסוף זה פצע שמסרב להגליד
מסכימה בהחלט עם מה שאמרת...
מאז ומעולם לא נקשרתי לדמות טיפולית- נשית וגברית כאחד. אני עורכת הפרדה מלאה בין המגרש הטיפולי למגרש החיים ולא עורכת אידיאליזציה או יוצרת תלות לדמויות הטיפוליות בחיי. תהליך של אינטלקטואליזציה שנובעת מחרדת נטישה ומנגנון הגנה של דיסוציאציה. זכור וחקוק לי היטב אותו מטפל שהזדקר לו בפאתוס ללא היסוס כאשר הופעתי לטיפול במתחם ביתו ודיגדג לו במכנסיים כל אימת שהסתכל לי בתוך העיניים. זה עורר בי סלידה, שאט נפש ואנטיגוניזים אליו כאדם וכמטפל ובד בבד באמביולנטיות מערבלת ומערפלת בשל ראש מעוות היה קיים בי הרצון והחזון שהוא יהיה המטפל האידיאלי בעיני ושאקשר אליו. תקווה שבפגישה השנייה נתבדתה והקשר הטיפולי תכף ומייד- מיצה את עצמו(ומאמינה שהוא התבשל במיץ של עצמו תקופת מה על פי דרישות השלום.....) יתרה מכך- נאדה.!!!!כלום!!!!!!!!! ברגע שאפרוץ את מחסום הפחד בלהקשר לדמות טיפולית אהיה פתוחה לקבלה, עיבוד והכלה ובשעת כושר לטיפול ארוך טווח , מסודר וממוסד. ואני כבר לשם שינוי- בדרך הנכונה. מקווה שנרגעת שחף מן ההצפה השקופה וכי הוקל לך. לילה טוב חמודה.
תאמיני לי שלא הייתי ממליצה לאף אחד להיפרד ממטפל בצורה כזאת שאחר כך זה יכאב בטירוף במשך שנים להיקשר למטפל זה עוד לא הכל צריך גם לדעת להיפרד כשהפרדה באה בזמן ובאיטוי לא נכון היא הופכת לסבל ממושך
