טריגר טריגר טריגר..מצטערת..ארוך

הכל צף בי עכשיו ומרגישה צורך להקיא את הכל החוצה במילים..אל תקראו אם קשה לכן..בבקשה... עד לפני 5 שנים..אולי קצת יותר זכרתי ילדות קשה אבל לא זכרתי עד הסוף..זכרתי מכות..זכרתי השפלות...זכרתי ריבים אלימים בין הורי..זכרתי אמא שאסור היה לגעת בה ואבא אכזרי וקר..מתעלל פיזית וריגשית..משפיל ומקלל..אבל את היתר לא זכרתי עד אותו הלילה עם החבר לשעבר שלי ושני חבריו..פתאום באמצע כל הכאב הנורא התחילו לחזור הזכרונות מהילדות...ועדיין חוזרים...הזיכרון הראשון כרגע הוא מגיל 7 והאחרון מגיל 12...יש הרבה..בגיל 7 על רצפת שירותים מטונפים 3 עוזרות שתפקידן היה לטפל בי משכיבות אותי בכוח..מחזיקות אותי שלא אזוז ויושבות כל אחת בתורה על הפנים שלי ומכריחות אותי לענג אותן..ואין אוויר..גם עכשיו כשאני כותבת את זה אין לי אוויר...בגילאים 8 ו 9 ו 10 כל נסיעה במכונית עם אבא מסתיימת עם היד הקטנה שלי בתוך המכנס שלו ...והוא אומר לי לשפשף חזק או שהוא יעשה תאונה בכוונה ואני אמות...כמה פחד..כמה גועל...מרגישה כאילו מחזיקה משהו חי שזז..איכס..יש לי בחילה עכשיו מלחשוב על זה..ויש עוד עם אבא אבל לא זוכרת עד הסוף עדיין...ובגיל 12...אחותה של חברתי הטובה...היא בת 20 ומשהו..מלמדת אותי את גבולות העונג והכאב באכזריות שקשה לתאר..היא זאת שמחליטה שבגיל 12 כבר לא מתאים להיות בתולה ופותרת את הבעיה בעזרת בקבוק קולה מזכוכית..לא לפני שהיא מנפצת את הפיה שלו כדי שיהיה חד...יש צלקות שגם 30 שנים אחרי לי מגלידים..גם פיזית..היא גם מלמדת אותי שאין הנאה ללא כאב...ועל כל רגע של הנאה היא מכאיבה..מכבה עלי סיגריות..מכה...נושכת....אלוהים כמה רוע...ויש עוד זיכרונות חלקיים שעדיין לא מצליחה להגיע אליהם..לא יודעת אם בכלל רוצה לזכור.... מצטערת שהבאתי את כל הגועל לכאן..מבינה אם אחרי שתקראו את כל זה לא תרצו שום קשר איתי...זה בסדר..אני בעצמי כבר לא רוצה שום קשר איתי... דמעה

דמעה טהורה, אהובה ורצויה, מאד מאד רצויה. אני בוכה לא רק עליך עכשיו... גם עלי... גם על כולנו... נכון שהיה לי מאד כואב לקרוא את מה שכתבת... אבל מבטיחה לך שזה לא ישנה כלום מהגישה שלי אלייך. די סבלנו והרגשנו אשמות.... למה כל החיים? את לא אשמה. אני לא אשמה. אף אחת לא אשמה.... אנחנו קורבנות של אכזריות, נבזיות. ולא רוצה להגיד חיתיות כי היה לי כלב גולדן מקסים, ואם לכל העולם הרע היתה את העדינות שלו, הכל היה ניראה אחרת... ואני עובדת על עצמי עכשיו להפנים שהייתי קורבן של חיים אומללים! לא אשמה! וגם את לא!!!!!!!!!!!!!! שולחת לך חיבוק ענקי... אופיר עם השרביט, ואני עם שיקוי קסמים.... הולך? ליאור

אני צריכה חיבוק..חיבוק אמיתי..כזה שמוכיח שאני לא מגעילה..כזה שמוכיח שאני לא דוחה..שאני לא מלוכלכת...חיבוק חם ועוטף....אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף דמעה

אל תחשבי, ולו לרגע, שלא נרצה להיות בקשר עמך, לא את שפשעת, אלא הם, אנשים חולים..מפלצות אדם...אינך אשמה ולו בדבר זה בסדר להביא את הגועל לכאן, בשביל זה אנחנו כאן, לתמוך, להקשיב ולחבק מותר ורצוי להביא את הגועל, תקיאי אותו, תקיאי את אשר יושב ומעיק על נשמתך, אל תשמרי- תפרקי הכל!!! גאה, כל כך גאה להכיר מישהי כמוך, מישהי חכמה וחזקה, שלמרות הקשיים בחרה בדרך הקשה ביותר...בחיים!!! וגם אם לא נראה לך שאלו חיים-אלו חיים ויבוא היום שתזכי לשלווה המיוחלת(אני מתפללת למענך שבקרוב), ותוכלי, אני מקווה, לראות את קרן האור שתאיר באפלה ותחייכי גאה מאוד להכיר אותך שולחת חיבוק חם (((((((דמעה))))))))

עצוב לי לקרוא.... יחד עם זה שמחה שאת מוציאה את הכל.... עולים דברים שכנראה רק עכשו זה מספיק בטוח שיעלו. אני יודעת שזה נורא קשה ומאד כואב-------------------- אבל אין (לא מצאתי למרות שחיפשתי הרבה) דרך אחרת חוץ מאשר שיעלו על פני השטח ושתדברי/תכתבי/תבכי/תשתפי עד שלאט לאט לאט הרוב ייצא החוצה והכאב ילך ויפחת..... איתך כאן להחזיק ביחד את כובד המשא.... ח י ב ו ק

כמה רוע רוע אפשר עוד לבלוע??????!! הזדהתי מחיתי דמעה ומחיתי על הפושעים והפושעות שלא באו על עונשם! תומכת ומחבקת ((((((((((((((((((((דמעה))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))))) את אמיצה וכמובן רצויה!