הצפה של זיכרונות..**טריגר**מצטערת
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא יכולה לישון...מוצפת בזיכרונות..מבולבלת כל כך...כבר לא בטוחה מה קרה ומה אני ממציאה...ואולי יש לי מוח חולה שסתם מדמיין שקרו דברים שלא באמת קרו? כי איך יכול להיות שקרו כל כך הרבה דברים קשים לילדה קטנה אחת?? איך יכול להיות שגם אבא שלה..וגם הנשים שהיו אמורות לשמור עליה..וגם אחותה הגדולה של חברתה ההכי טובה...איך יכול להיות שכולם ניצלו אותה?? שכולם פגעו בה?? ואיך יכול להיות שהיא לא למדה לקח וחזרה לא פעם ולא פעמיים לאותו הבית..לאותו החדר לחפש שוב את אותה "האהבה" שרק אותה האחת ידעה לתת לה?? אז נכון שהיא הייתה רק בת 12..ונכון שאמא שלה בדיוק התאבדה..וגם נכון שהצורך שלה בחום..במגע היה צורך קיומי ממש..ובכל זאת איך היא הסכימה למה שקרה שם שוב ושוב??? אולי היה בה משהו דפוק..אולי עדיין יש בי משהו דפוק...אוףףףףףףףףף אלוהים נמאס לי מעצמי...... דמעה לא שקטה
http://www.healthylivingonline.org/health/graphics/crying.jpg דמעה
דמעה יקרה, אל תאשימי עצמך, כמו שאמרת, היית ילדה, וילדה שכבר חוותה מספיק, היכולת לשפוט מה נכון ומה אסור, היכולת להחליט-הייתה שלהם לא שלך!! אל תאשימי את עצמך כי האשמה לא בך אלא בהם קחי לך ילדה אהובה את תרמיל האתמול יש בו כמעט את הכל לכי ילדה אהובה כי עוד לא מאוחר אל המחר לא, לא אל תשכחי גם כשעצוב לך יש לך אותי לא, לא אל תשכחי אני כאן... אל תכעסי אהובה אם נתנו לך לחשוב אין כאן מקום לאהוב פעם היה זה חלום שאליו מגיעים ממקומות אחרים לא, לא אל תכעסי גם כשעצוב לך יש לך אותי לא, לא אל תשכחי אני כאן.... אני כאן למענך...
את אשה בריאה שנולדה להוויה לא בריאה! את רואה ניכוחה וחיפשת כמו כל ילדה- חום אהבה ושמחה ואי של שפיות בתוך ים של טירוף! אני מוצפת שוצפת וגועשת היום ונעתקו המילים מגרוני אף בשל חרוני... משתתפת בצערך, מתוקה. ומאחלת לך רגיעה ושלוה לאחר ההצפה!
יקרה! כל כך מצטערת על כל מה שקרה.....על כל הקושי והעצב...... חשוב לזכור שאותה ילדה קטנה לא ידעה אהבה אחרת, לא היתה לה אהבה אחרת. הדרך המעוותת כל כך היתה הדרך היחידה שהחיים לימדו אותה. נסי לא לכעוס עליה כל כך. נסי היום לתת אהבה אמיתית - כמו שאת יכולה היום ויודעת לתת - לאותה ילדה קטנה ואומללה. היא לא אשמה!!!! את לא אשמה!!!! זכרי שוב שאותה ילדה קטנה סבלה כל כך הרבה, היתה כל כך לבד, אבודה כל כך ולא היתה לה שום דרך אחרת. היום יש לך דרכים אחרות ואת עושה המון כדי להיות במקום אחר ושונה לגמרי מהמקום אליו נזרת על ידי החיים הנוראים שעברת. מחבקת, אוהבת ותומכת...
אסתר יקרה כמה טוב לראותך איתנו ברוכה הבאה אידה
המופרעים הגדולים היו הם. לא את. אני מצטערת שעברת את כל זה. אבל תראי כמה את חזקה. מהנסיון שלי, הזכרונות באים כשיש מוכנות פנימית להתמודד אתם. וזה מאוד קשה. חלק מזה הוא בטח מהקושי שלך עם נסיעת המטפלת. אבל תחשבי על זה שרק עוד שבוע וכמה טוב יהיה לראות אותה שוב... אל תדאגי, המטפל שלי נוסע עוד מעט ואני אתעלק עליך ככה... (אם יהיה לי זמן) אני הולכת לחגוג במקלחת. יש לי יומהולדת היום...
דמעה יקרה ילדה קטנה שנולדה למציאות פוגעת.... ילדה קטנה שעולמה חרב כשאמא נטשה לעולמות אחרים...ונפרדה מהחיים... ילדה קטנה שהאמינה שכך מעניקים אהבה... שכך כנראה בכל העולם.... שכולם כך... ילדה קטנה שאף אחד לא הראה לה אחרת... היא מחפשת אהבה כמו שהיא מכירה... זה לא מוח מעוות של הילדה שבגרה... אף אחד לא יכול להמציא דברים... המוח המעוות הוא של אותם הפוגעים... אל תאשמי את הילדה גם לא את הבוגרת... שתהן יחד אחת מקסימה שמתמודדת בגבורה בכל כך הרבה... כל כך הרבה כאב איתך אידה
תודה פיה..ואני אהיה כאן איתך כשהוא יסע... דמעה
אני רואה את הבת שלי גדולה פיזית הולכת ומתפתחת כבר בת עשר ועדיין כל כך ילדה רוצה אהבה מורדת עושה פרצופים בורחת ורוצה ליטוף מילה טובה חיבוק למה יש ילדות שזוכות לזה ויש ילדות שנשארות רעבות? קטונתי אבל לא בגלל שהיא ילדה כזו או אחרת פגעו בה פגעו בה כי הם היו אנשים מסוג מסויים. לא רוצה לומר מילים קשות כי את עדיין מתגעגעת וכואבת את אובדנם אבל מה שבטוח הוא שאת לא אשמה. רצית ושימרת את היכולת לתת ולאהוב זה נס. עכשיו את משוחררת למצות את יכולת האהבה שיש בך. נשמי עמוק זה אינו סימן לחולשה. אם היה לי מטה קסם הייתי מעבירה אותו מעלייך פעמיים ושלוש ומשחררת אותך מעברך. נדמיין שיש לי... אחת שתיים ושלוש. נשיקה אופיר.
אופיר יקרה יש לך לב כל כך רחב..מטה קסמים? הלוואי והיה כזה...תודה על מה שכתבת דמעה
