מה שאני באמת רוצה....

"גינס שחורים, נעלי הרים, תיק מעור ןכובע מקטיפה, חולצה משובצת, מעיל גשם ארוך, מעיל חום קצר וחתולה סיאמית יפה. וילון כחול לחדר וגם מיטה אחרת... "ואם," שואל אבא שלי, "אם יהיה לך כל זה, אז תהיי מאושרת?" אז התשובה היא לא, כן כשיש זה נחמד אך כשי לא תמיד אומר שיש... נשמע מוזר אה? אבל דברים חומריים לא קונים אושר, הם מעניקים עושר אך לא אושר, הם לא מעניקים שלווה, שקט נפשי, אהבה, וקבלה של עצמך... מה שאני באמת רוצה זה לא גינס חדש, נעליים או תיק... שלווה זה מה שאני רוצה, יום אחד, רק אחד... של שקט ושלווה, יום ללא מחשבות וזכרונות....זה מה שאני באמת רוצה

אני יודעת שאני כותבת הרבה...לא מנסה להציק ולהפריע.... פשוט יש כל כך הרבה... הרבה להגיד ועד היום לא נאמר, הרבה שחונק מבפנים....כאב שרוצה לפרוץ החוצה כמו פצע מדמם שחוסמים אותו והרעל נשאר בפנים...כל כך הרבה שרוצה להגיד

נואשת חמודה, אני פורשת, אבל זה בסדר... את יכולה להמשיך.... מבינה את הצורך שלך לפרוק את מה שהצטבר... גמורה מעייפות.... לילה טוב חמודה. ליאור

שירים שכתבתי לבד, שירים שכתבתי מהכאב שפנים...מהלב "לא יודעת מה קרה, לא יודעת מה השתנה, אבל פתאום, בלי שום אזהרה, זה קרה. זה בא אלי כמו מכת ברק, זה בא אלי כמו סכין בלב, זה קרע אותי מבפנים בחוץ, העיניים יבשות והשפתיים מחייכות... אבל בפנים, בפנים הלב בוכה, מבפנים הלב מוחה... לא יודעת מה קרה, לא יודעת מה השתנה, אבל פתאום, בלי שום אזהרה זה קרה..." "אומרים שזה יעבור אומרים שזה ייפסק אבל לא אומרים מתי... וזה כואב וזה שובר לי את הלב, אז אלוהים שלי אולי... אולי תגיד מתי??!!" "פתאום ביום בהיר זה קרה והשמש נעלמה וענן אפור הופיע הגשם ירד ואיתו הברד ולפתע קשת בענן הופיעה והשמש את השמיים האירה פתאום ביום בהיר זה קרה ושום דבר לא השתנה" ** אצלי היה ענן אפור...אצל שאר העולם השמש זרחה "שומעת ושותקת, שותקת ובוכה, בוכה וצועקת, צועקת וצועקת... ואין עונה, יש דממה. דממה חודרת, דממה כואבת, דממה שצועקת צועקת לעזרה... אבל אין עזרה יש רק דממה, שקט ודממה" **השיר הבא לא שלי, אבל מזדהה... "אף אחד לא אוהב אותי. אני מחבקת את עצמי מתחת לשמיכה. אף אחד לא רוצה אותי. עכשיו, אני בוכה"

באם כמות האנרגיות העצומות ומשאביך השליליים יתועלו וינותבו לאלמנטים חיוביים! תהיי עשירה וגם מאושרת! ואני מאמינה דגולה בך יקרה. זהו תהליך של למידה. תהליך של קבלה והכלה. של עיבוד, לימוד ועבודה עצמית וצמיחה. אך אחריתו- נופת צופים! הדרך היא אמצעי וגם מטרה. תסמני לך יעדי ביניים. והשתדלי לצאת בגיחות מבועת המרה השחורה.... שיוקל לך לבינתיים.

אני מנסה, מציבה לי מטרות, כל כך הרבה... אך גם מתייאשת... מרוב עצים לא רואים יער... לא את העושר אני מחפשתתת אלא את האושר...