כמה זמן עוד זה אמור להימשך ככה???
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
את רוב היום בעליתי מקווצת במיטה בתנוחה העוברית פחות או יותר חיבקתי את הדובי ולא יכולתי לשחרר אותו כאילו שהדביקו אותו אלי עם דבק מגע מחר ערב חג אני נשארת לבד בבית אין לי אנרגיות אפילו כדי לדבר עם אנשים בטלפון אני לא בטוחה לגמרי אם אני חייה או מתה ככל שעוברים הימים נהיה יותר ויותר בלתי נסבל איזה ערך יש לחיים כאלה? ולמה בדיוק עלי להתאמץ להמשיך לחיות אותם?
יש לחיים שלך ערך עצום..אולי את לא רואה את זה כרגע אבל אני רואה את זה מאוד ברור..את חשובה ויקרה לי מאוד...ואחרי שאני מדברת איתך אני תמיד מרגישה יותר טוב...יש לך לב ענק ונשמה כל כך טובה..וככל שאני לומדת להכיר אותך טוב יותר אני יותר שמחה שאת נמצאת בחיים שלי..אל תתיאשי..אני איתך בכל מצב... תחזיקי מעמד מחבקת חזק דמעה
אני מכירה את הימים האלה כשאין כח לכלום... וזה בסדר גם לרבוץ במיטה ולאגור כוחות לימים הבאים... זה יעבור אני בטוחה... החגים האלה שמוציאים אותנו מהרוטינה של היום יום... לילה טוב שחף. לילה של אגירת כוחות... ליאור
לחייך יש ערך בלתי יתואר, גם אם את לא חושבת, אחרים כן, כולנו פה אחזיקי מעמד שולחת חיבוק חם
לא ממש מסוגלת לומר יותר כרגע גם לא מוצאת בי את הכוחות להגיב למה שאתן כותבות אבל אני קוראת ואני איתכן שחף
