***זהירות טריגר****
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
לא בטוחה שכדאי לי לעלות כאן משהו שעלול להיות טריגר חזק..קצת מרגישה שהמקום הזה לא ממש בטוח כרגע..אבל אני חייבת להוציא את זה ואין מקום אחר.. תזהרו..זה עלול להיות טריגר חזק... ישנתי בלילה אולי שעה ובשעה הזאת היה לי סיוט \ זיכרון מהסוג שהכי הכי בלתי אפשרי לי להתמודד מולם..חזר לי זיכרון מוכר מגיל צעיר יחסית..זיכרון של תקיפה קשה..אבל לא החלקים הקשים..הכואבים..המשפילים של התקיפה אלא החלק של ההנאה..החלק שכל כך קשה לי להודות בו..והרגשתי איך הגוף שלי מגיב עוד מתוך שינה..כל כך נגעלתי מעצמי ומהגוף הבוגדני הזה שלי..ולא הייתה לי שליטה על תגובות הגוף..הערתי את עצמי בכוח...נכנסתי למקלחת קרה..סיבנתי את עצמי עד כאב...ניגבתי זרועות..רגליים באלימות עד שהתקלף עור ועדיין לא מצליחה להרגיש נקיה..מרגישה מטונפת..נגועה...נגעלת מעצמי...שונאתתתתת את עצמי ואת הגוף הזה....מנסה לא לחתוך...הבטחתי למטפלת שלא אחתוך ואני כל כך רוצה לא להפר את הבטחתי..מנסה בכל הכוח.... דמעה המגעילה והדוחה והמזוהמת
http://death.blogs.sapo.pt/arquivo/Hate_me_i_will_love_you_back.JPG דמעה ששונאת את עצמה
אני מבינה שאני מגעילה..מבינה גם שקשה להגיב להודעה שהיא טריגר..זה בסדר...לא מצפה לכלום כי כרגע לא ממש מגיע לי יותר מכלום... דמעה
החלקים האלו של הגוף נבראו להנאה. זה טבעי מה שאת חווה בזיכרון. אבל קשה לך לשאת את זה והיה קשה שבעתיים כילדה קטנה. אני מאחלת לך שתהיה לך חמלה כלפי עצמך שלא תרגישי מלוכלכת או רעה כי את לא.דחפים מיניים ויכולת להנות הם חלק מיצר החיים בעיני. נורא מה שקרה לך ולי כילדות קטנות אבל תנסי לא להכאיב לעצמך ולהפנות כעס כלפי עצמך בגלל זה. לי מאוד עזר כשניסיתי להביא את ההזכרויות בעיקר לטיפול ולדבר על זה שם. כי אז יכולתי לעשות סדר בדברים בעזרת מישהו שבאמת יודע איך לטפל בסיטואציות טעונות כל כך. אם את נורא רוצה לחתוך זה מצדיק בעיני מייל או טלפון למטפלת. ממה שאני מבינה יש לך מישהי מאוד מקצועית. נסי לסמוך ולהשען כמה שאת יכולה...
דמעה יקרה, אל תשנאי את עצמך!!!! זאת לא אשמתך!!!! את היית צעירה, ואת לא יכולה להאשים את עצמך ןלגבי ההנאה- הגוף שלך, בניגוד למוח, פירש משהו, שבמקרה אחר היה יכול לגרום להנאה , גם עכשיו כהנאה,משהו בסיטואציה אחרת היה נראהנורמלי אל תאשימי עצמך מתוקה, אל תכעסי ואל תשנאי כי אין לך סיבה
טוב שהוצאת, זה המקום למרות הסערה מסביב,בצורה ההגיונית זו דרכו של הגוף להגיב,בצורה הרגשית זה יושב על המקומות הקשים והטראומטים,המקומות ששם פגעו בך וניצלו את הגוף שלך,הגוף זוכר,הגוף מגיב, יודעת שקשה,שכואב,שמגעיל,שיש רצון לקלף את העור מעצמך,אבל את לא מגעילה את מתמודדת עם כל השדים האלה,עם הכאב, והבטחת למטפלת שלך לא לחתוך,וגם תבטיחי לי שלא תפגעי בעצמך,אני במרחק נגיעה מכאן, מחבקת ועוטפת אותך,
אני מתאפקת ולא חותכת...אבל תאמיני לי את לא רוצה לחבק יצור דוחה כמוני... מחכה שסערת הרגשות תחלוף דמעה
