העמודים רצים כמו מטורפים ביומיים האחרונים

לא הייתי כאן מהבוקר וכבר ההודעות מהיום נדחקו לעמוד הקודם וההודעות משלשום נשארו שני עמודים אחורה. הרגשה מוזרה... אני נסעתי עם ההורים שלי לחברים שלהם לשישי-שבת כדי לא לאפשר לעצמי לשקוע בבית... לא קל, אבל נסבל רוב הזמן ישבתי עם כולם ושתקתי. חלק מהזמן שמעתי על מה הם מדברים ואפילו מדי פעם צחקתי עם כולם, אבל חלק מהזמן איבדתי אותם לגמרי, התנתקתי, הייתי בבועה שלי עכשיו כשהחברה של אמא שלי הלכה לישון וגם אמא מתכוונת ללכת לישון עוד מעט הרגשתי בנוח להתרחק מכולם, להסתגר בחדר. קיבלתי חדר עם מחשב. איזה כיףףףףףףףףףףףףףףף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ככה מרגיש לי הרבה יותר בטוח! מרגישה פחות מנותקת מהעולם. אז אם לא אוכל להירדם בטח אופיע כאן עוד כמה וכמה פעמים. אולי רק אקרא... יש לי הרבה מה להשלים (משהו כמו שני עמודים אחרונים). ליד החדר יש גם יציאה לגג (זאת וילה גדולה) ואני יכולה לשבת שם בשקט עם עצמי באוויר פתוח. מחר מחכה לי עוד יום בחברת אנשים. קשה... אם אני חושבת על זה שהיום זה היה רק ערב אחד ומחר יש את רוב היום... עוד יותר קשה!.. לא מצליחה להתרגל למצב בו כל יום במהלך כל היום כמעט מהבוקר אני מתחננת - רק שיבור כבר היום, רק שיגמר כבר!!! כבר איזה שבועיים וחצי- שלוש שבועות זה ככה. הרגשה מטישה... מנסה כל הזמן להעסיק את עצמי במשהו אחרת שוקעת עמוק ככל האפשר... וגם כשמעסיקה את עצמי עדיין נשארת ההרגשה של כבדות נוראית, של העדר כוחות להמשיך את היום... את החיים... לפעמים פה ושם יש איזו שעה- שעתיים של רגיעה ומנוחה נפשית (בעיקר בבקרים), אבל זה בורח מהר... לא ממש יודעת איך אפשר להמשיך לחיות בצורה כזאת...

אני כאן בשביל מאמי, אם בא לך לשתף

שחף כולנו הרוסות ממה שקרה כאן. אבל אני בטוחה שתחזור הרגיעה.... אייזה כייף לך יציאה אל הגג... אני אישית מתה על מזג האוויר הסתווי עכשיו במיוחד בלילה.... אם הייתי במקומך הייתי יוצאת לגג עם כוס נס קפה ענקית!!! ואני מעשנת כמו קטר, אז בטח היתה הולכת חפיסה שלמה.... תתענגי על השקט. ותחשבי כמה ברת מזל את על המשפחה המורחבת...גם אם לפעמים נימאס מהם...אני שלא יודעת מה זה, בכנות מרגישה כיווצ"וץ בלב כל פעם מחדש... לילה טוב שחף... ואל תידאי רחוק....זקוקים לך לאיחוי השברים כאן... ליאור

לפעמים אני מקנאת בקשר שלכן שחף-ליאור-דמעה-ניר שדה שיש לכן כאן במערכת לא שלא טוב לי לדבר איתכן, זה עושה לי מצויין, אבל יש לכן קשר בר קנאה, קשר של תמיכה שלא מקבלים בכל מקום, קשר שבא מכאב משותף פחות או יותר, כאב החיים כך זה לפחות נראה על גבי עמודי הפורום

הבאתי איתי מלא חפיסות סיגריות ספר ועוד לא הספקתי לסיים את כל הנס קפס שיש להם בבית אז אם בא לך... את יכולה להצטרף... וכמה מוזר... הפעם דווקא הצלחתי לסגור את העיניים ואת האוזניים בקשר לכל מה שקרה כאן כלומר, קראתי את כל הבלגן עד היום ב-9 בבוקר בערך (מאז לא הייתי במחשב ואולי פיספסתי את ההמשך כי נמחק...) ופשוט התאלמתי לחלוטין רגשית קרוב לוודאי שזה בגלל שאני פשוט לא מסוגלת לספוג יותר, יש לי בפנים יותר מדי גם בלי כל מה שהיה כאן

רשמתי משהו- רשום בנות חובה לקרוא!!! זה משהו שרשמתי לפני (לא שלי) ובעצת אידה שיניתי תקראי בתקווה שאולי קצת יעודד אותך- תקשיבי למשמעות המילים... ותרגישי חופשייה להגיב

ואז אלך לחפש את מה שרשמת בכל היער הזה... בנתיים סיימתי את העמוד הקודם נראה לי האמת שראיתי את זה, אבל אני אחזור לשם...

התגעגעתי....טוב לראות אותך כאן...שומעת את הקושי אבל באותו הזמן את הכוחות שלך..אני איתך דמעה

ושוב תודה :) שמחה לשמוע ממך איך את מרגישה? לא יצאה לי לשאול אותך היום...

אבא שלי וממני הוא שם למטה בפטיו עם כוס קפה וסיגריה אני כאן למעלה על הגג עם כוס קפה וסיגריה אלוהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם......... למה אני כל כך דומה לו???????!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! טוב, נראה לי שאני אתקפל לישון מקווה שאני כבר מספיק עייפה כדי להירדם ולא להתעורר עד הבוקר!!!!! אז לילה טוב ורגוע לאלה שעוד ערות... ותנסו גם אתן לישון קצת... נשתמע בעוד כמה שעות :)

הצלחתי לישון קצת פחות משעה והתעוררתי.... לא מסוגלת להישאר במיטה... עד שהתחושות הגופניות של בחילה וכאב בטן יעברו אצטרך להישאר ערה... מקווה שסיבוב בבית וסיגריה יסיחו את דעתי ואוחל שוב לחזור לישון... גם שאלה לכמה זמן...