מילים שריקות כמעט כמוני
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
אני מחפשת מילים כדי לנסות להבסיר את עצמי איך להסביר כיפור ראשון שלא צמה איך להעביר למילים שכולם מעירים לי שאני נשמעת טוב יותר נראת טוב יותר ואני יודעת המציאות היא שאני עולה במשקל והמציאות היא שאני סגורה במחלקה והמציאות שאני לא מצליחה לההבין אם רוצה להבריא או לא ולאטכול כאן כי חייב זה לא אומר להבריא זהאומר לעשות מה שאומרים לי ובראש רק חושבת על ההזדמנות הראשונה לצום ומצד שני להעבור שוב תגיהנום הזה ותכאבים של עכשיו ושוב לרד במטרה לעלות המחשבות מטמטמות אותי הכל מבולבל ובוכה הרבה ומאוד לבד ומאוד ביחד וכאילו בתחושות של אפחד לא יבין\וכולם יכולים ליהבן וכאן אני לא מיוחדת בכלל כולן כמוני וכאן אמורים להבין ומרגישה שלא מבינים ולאט לאט מביניה כמה כל דבר בי נגוע במחלקה בצורת אכילה בהכל בכל מילה בכל מבט בכל התקף חרדה המילים אוזלות והמחשבות רצות הרבה לפני שאני מספיקה לעקוב אחרי עצמי... שתיהיה גמר חתימה טובה ושנה טובה לכולן עם התחלות חדשות
ילדונת יקרה, מאד ריגשת אותי... יש משהו מנחם אני חושבת, בידיעה שאת לא לבד במחלקה.... לא לבד במחלה או בבעיה שלך.... את השרות הצבאי שלי העברתי במקום שאליו מגיעים רגע לפני האשפוז... וראיתי קטסטרופות... אבל ראיתי גם בנות בשלבים של מלחמה... מלחמה לצאת מהבולמיה והאנורקסיה, ומשאר המחלות שמאפיינות את הפרעות האכילה. גם את תצאי מזה, אין לי ספק בכלל... ההשתתפות שלך כאן מראה על רצון לחיים, ואת תחיי, ותחיי טוב.... והתהליך הזה שאת עוברת הוא רע הכרחי על מנת להגיע לתהליך של החלמה מהירה... מאחלת לך בריאות טובה... שולחת לך המון אהבה... ליאור
רק רוצה להגיד לך..שוב..כמה אני גאה בדרך שאת עושה..בכוחות שלך..בהחלטה האמיצה שקיבלת לא לוותר על החיים..תחזיקי מעמד... דמעה
