מתמודדת מקסימה

דברנו על זה בפגישה.על איך מגיבים אצלנו...ציניות בעיקר, משפחה שצוחקת על חשבונך...לא בא לי בכלל לפתוח איתם ואין שום סכנה לאף אחד.....כי לצערי זה היה נסיון טפשי שלו איתי (לא חד פעמי)שנגמר פתאום..ניסיתי לפתוח במשפחה גם...ולא הלך... בנתיים אולי יש לי קשר טוב עם מישהיא במשפחה אבל היא קטנה מדיי עדיין.אולי כשתגדל.כך הבנתי היום....תודה על התמיכה. מקווה שאצלך יש התרגשות לקראת השנה ושאת בטוב.

איזה יפה לקרא את דברייך.. נשמע שעם כל הכאב שבזה.. את לומדת לקבל את המציאות בבגרות מדהימה.. לא בגלל שאת מסכימה לזה אלא כי את מבינה את הסובב אותך.. מכירה את האנשים.... ומגבלותם.. שאינם מוגבלויותייך... חזקי ואמצי.. מאחלת לך למצא את הנחמה בעצמך קודם כל ובמקומות שאת צריכה ורוצה.. שאכן יענו לך.. אני שמחה שגם אין לך סכנה שם.. כואב לחלוק איתך את המילים.. שצוחקים על חשבון האחר.. במיוחד כשמדובר ב... משפחה.... שמחה לשמוע שאת מוצאת ריגוש בהתחלה.. עם הורים וילדים חדשים.. דף חדש.. שנה חדשה.. ומאחלת המון בהצלחה!!! לי נורא קשה עם התחלות.. לא בקטע מעשי.. אלא נפשי.. רגשי.. אני נכנסת למתח וללחץ.. לפחות זה עובר אחרי איזה יום יומיים.. לא הייתי כך תמיד.. זה רק בשנה-שנתים האחרונות..... ולגבי מצבי... הייתי רוצה לומר שאני בטוב.. אבל אומר את האמת- אני משדרת שאני בטוב.. אבל בפנים.. אני חוזרת מניתוק של שבוע ימים מעצמי.. מעכלת את מה שקרה.. בעצם.. לא מצליחה לעכל..אבל (עד כמה שזה הזוי שאומר זאת) סוף סוף אני מרגישה את הכאב והייסורים....... והדמעות יורדות... אני מניחה שאינך מצליחה להבין מדבריי כלום.. אולי ארחיב על כך בהמשך.. תודה על תגובותייך מחבקת.. מחזקת אותך להמשיך.. מתמודדת

תודהרואה אותי.מבינה.... דווקא די מובן מה שכתבת, וזה טוב להרגיש, כל רגש.ומותר לבכות ולכאוב..מגיע לך להרגיש ולא להתנתק גם אם אלו רגשות כאב. מחבקת אם מתאים, מיכל