טריגר
דיון מתוך פורום נפגעי/ות תקיפה מינית - תמיכה
מתעוררת מתוך חלום בלהות דמויות מעורפלות כאב והשפלה ואני מבינה הנה הגיע שוב זכרון חדש ואני חצי רדומה אחוזת אימה מושיטה יד רועדת לעבר הטלפון בלי לחשוב מחייגת אליך זקוקה לך עכשיו שתקשיבי תביני תנחמי אבל התא הקולי שלך מזכיר לי שאת לא כאן שכחתי כמה את רחוקה שומעת את קולך ומנסה להתעטף בו מנסנה שיהיה לי כמו גלימה של גיבורי על עוצמת עיניי ורוצה שהקול שלך ירגיע אותי שיעטוף אותי ולא יתן לזכרון הכואב לחדור אלי כל כך צריכה לדבר איתך שומעת שוב ושוב את ההודעה בתא הקולי מרגישה לבד והנה הבכי צף ועולה ואני בוכה כמו ילדה קטנה מבכה את הילדה שהייתי בוכה ובוכה ונכנעת לעוצמת הכאב נכנעת ואת נסעת לפני יום אחד בלבד... דמעה
רציתי רק להגיד שאולי בתחושה את מרגישה לבד,אבל אני כאן לידך במרחק נגיעה מכאן, שולחת לך חיבוק מרגיע עוטף מחבק,ובתחושה את מרגישה שאמא נסעה אבל אמא תחזור אמא לא עוזבת אמא לא נוטשת ואולי מהמקום הזה את מתחברת אל עצמך,לומדת לפגוש את עצמך,ונותנת לעצמך את המקום להרגיש. ושוב מזכירה לך את לא לבד אני כאן.
אני יודעת שאת איתי..קשה לי עם התחושה הזאת של הנטישה..את כותבת לי ש"אמא" תחזור אבל כל ניסיון העבר שלי מלמד אותי שאמא לא חוזרת..ומשהו בי מפחד כל כך שיקרה משהו והיא לא תחזור.. תודה שאת איתי דמעה
